סחיטה האוסטרלים פותחים את 2010 עם מנת הארדקור השקולה לעגורן בלסת וברכיה מדויקת לסקרוטום. לא ממש צריך המלצה יותר חמה מזו....
אקוסטיק ליידילנד הם מההרכבים הנדירים המשלבים פרי ג'ז ורוק לא רק כהלכתם, אלא גם באופן מוצלח. תחשבו על שילוב של ברוצמן על ריטלין יחד עם אקס, גוסטפסון ונגיעות פאנק. הסקסופון לוקח את קידמת הבמה ואני משוכנע שלו הם רק היו מכירים את פיגי אפקס הם היו רצים לרכוש לעצמם פאז. האלבום מ-2008 היה מופת של ממש וזה של השנה נופל ממנו אך עדיין מהווה כרטיס ביקור ראוי למי שטרם נפל עליהם
ג'נגו ג'נגו (בלי קשר לא לשלנו ולא לגיטריסט המהולל) עושים סייק מודרני שעדיין אין לו בית. מי ירים את הכפפה?
מריה רודס יוצרת תחת השם אוניריק ואז יוצאת לה פנינת פופ אוורירית ומתקתקה שכזו:
הנעליים הטובות עושים רוק בסיסי שמצליח רק לפעמים ולכן אהבתי רק קטע אחד מהאלבום. הקליפ לא קל לצפיה ומומלץ לא לצפות בו על קיבה ריקה (אלא אם כן קוראים לכם אלי האנה וממש הרגע טרפתם ויטמינצ'יק)
ובתור אנטיתזה לחרפה הקמרונית לדורותיה (שבדרך הצליחה גם לזכות בגלובוס הזהב) הנה המלצה על סרט אמריקאי טוב שיצא השנה. נפשות קרות מצטרף למועדון בו חברים להיות ג'ון מלקוביץ' ומעבר לכל דמיון ומוסיף לו מגע רוסי מתבקש. בעוד שני הסרטים הקודמים היו אמריקאים לחלוטין באופיים, נפשות קרות מתהדר בניחוח אירופי עז והכרות עם ספרות רוסית לא תזיק כלל וכלל. הדבר שבאמת תפס אותי היה האמירות הקטנות שהתחבאו להן בינות הסצינות אשר – ללא משים ויד מכוונת – סנטו בסרטים האחרים שזכו לקבל מועמדות השנה. השורה התחתונה מאד פשוטה: אלו שיש להם אמצעים מתייחסים לנשמתם כאל סרח עודף ואילו אלו שאין להם כלום מוצאים עצמם נאלצים בצר להם למכור אותה לבעלי הממון. מישהו אמר ג'יימס קמרון או מייקל ביי ולא קיבל? תסריט חכם ועתיר רבדים, משחק מעולה (כמעט כרגיל) של פול ג'יאמאטי (שכמובן לא יקבל מועמדות על זה) אבל עם ירידות מתח פה ושם.
האם אתם מתכוננים במתח לסופרבול? לא בגלל הפרסומות, אלא בגלל ענף הספורט הקבוצתי היפה מכולם? סביר מאד להניח שלא, אבל עשו לעצמכם טובה ובואו לנסות להנות. ביום ראשון הקרוב, החל מעשר בלילה שני הגמרים האזוריים יפגישו ארבע קבוצות עם אופי שונה לחלוטין (בפוטבול באמת אפשר לדבר על אופי של קבוצה) ופוטנציאל לערב בלתי נשכח. הנה טעימה מהמשחק הכי טוב שהיה עד כה בפלייאוף השנה: