עתידו של השמאל קמו על הריסותיה של מקלוסקי והסופר גרופ הזה לוקח את הרוק דאז ומחבר אותו לסגנון קרדיאקסי והשילוב איכותי עד כדי תקף אפילפטי. הראשון יצא לפני שנתיים והחדש בעוד חודשיים. המלצה חמה לכל מי שאוהב את הרוק שלו קשוח, נושך, לא מתפשר וחכם.
נד הגדול עושים לבלוז את מה שהבלאק עשה למטאל: הוא עושה גרסת וודו מלואיזיאנה (והם בכלל מגלזגו) כאילו השטן בעצמו שלחם כשגרירי הבלוז החדש. מדי פעם הם גם מושכים למטה ולמטה, מורידים את הקצב, מותחים את האווירה והופכים אותה למאיימת, כבדה ואפלה. רק תקשיבו לכיסוי ל-paint it black בשביל להבין במה מדובר. אם לדייויד לינץ' היו ביצים הוא היה לוקח אותם לפסקול החדש שלו.
תיאורית גלגל ההצלה הבריטי שלי מקבלת אישוש על ימין ועל שמאל: אחרי שני סטייפלטונים חדשים בשנה שעברה, מיני-קאמבק של Genesis P. Oridge, חדש של current 93 (ראו פוסט קודם) הנה מגיע לו אלבום חדש של האמא, האבא והסנדק של כולם: סחוס פועם, להקת האם של אדון פורידג' ושל כריס וקוזי, חברת כבוד ברשימה של NWW ובשורה התחתונה ממציאת האינדסטריאל, פאנק, ניו וויב, אקספרימנטל וכל דבר אייטיזי שניתן להעלות על הדעת חוזרת. שרשרת האסונות האישיים שתקפה את GPO הביאה למצב בו הוא מסוגל לשקול איחוד של TG והנה זה קורה. הדיסק החדש נמכר בהופעות.
גברים נטולי מכנסים הם הפרויקט החדש של דן האוטומטור. לאחר שבנה לעצמו שם של כלבויניק שלא מתבייש משום סגנון ומשום שת"פ, הוא בוחר בחדש לעבוד עם לא אחר מראסל סימינס מהתפוצצות הבלוז של ג'ון ספנסר. כמובן שהם לא מסתפקים האחד בשני ולחגיגה מצטרפים חברים מיה יה יז, צ'יבו מאטו, מוני סוזוקי וגם אחד שון לנון. הכיוון הוא יותר ספנסר מדן מה שאומר רוק ישר לפרצוף. ואם כבר ברוק עסקינן, הרי שהחדש של מרדף הנייר מספק מנה גדושה של מה ש-Kill rock star יודעים לעשות הכי טוב: רוק שהולך עד הסוף, לא מתפשר ולא עושה הנחות. עתיר זוויות ודיסטורשנים. The Shanes מגיעים אלינו מגרמניה עם ותק של כעשרים שנה בשילוב של פולקה, רוק, סקא, ובלקן. עם ותק כזה, בסופו של דבר הנוסחא הזו גם מצליחה לעבוד לפעמים. רובין רימבו עושה מוזיקה עוד מהניינטיז תחת השם סקאנר והוא מגיש מנה גדושה של גליץ', IDM, אבסטרקט וכל יתר החברים בשכונה. חדש בימים אלו.
בתחילת אפריל מלאו שלוש שנים ללכתו בטרם עתו של J Dilla. משפחתו נמצאת בקשיים כלכלים וחברים רבים משחררים כמויות היסטריות של חומרים שלא יצאו ומחוות למיניהן. הפרויקט המענין ביותר שאני נתקלתי בו הוא Suite for Ma Dukes - Find a way: שת"פ בין מיגל אטווד פרגוסון (מ-Build an ark, אחראי על עיבודים וניצוח) לבין המפיק קרלוס ניניו. יחד הם מנצחים על תזמורת בת יותר משלושים נגנים ועושים עיבודים קאמרים ותזמורתיים לשיריו של המנוח. פה תוכלו להקשיב לשני קטעים.
את תמונת היום מעניקות לנו הגפיים התחתונות של חברות The aprons שחברו להן לצמד הרמוניקות. בקיץ האלבום יצא ועל זה אמר כבר הומר WOO HOO!
לכשסופסוף יצא The international בארץ (מה שלא נראה שיקרה, כי הוא יצא אפילו מרשימת הבקרובים) תרגישו בנוח להוציא 35 שקלים ולו רק בגלל הסצינה המהממת בגוגנהיים (זו שמעטרת את כרזת הסרט גם). טריילר.
מתקפת הממצאים המערערים על הדוגמה המרכזית בביולוגיה לא נפסקת. הדוגמה המרכזית, כפי שנהגתה על ידי קריק לאחר פיצוח מבנה הדנא, טוענת כי מעבר המידע מגן לחלבון הוא חד-כיווני. תיאוריה זו הופרכה ברמת המעבר מדנא לרנא אבל הרוב המוחץ של חוקרים עדין משוכנעים כי חלבונים לא מסוגלים להשפיע חזרה על דנא. בגדול, הטענה של הדוגמה היא שלסביבה אין שום דרך להשפיע על המטען הגנטי ולכן השפעות סביבתיות לעולם לא תחלחלנה לתורשה. ענף מחקרי שלם הנקרא אפיגנטיקה קם והראה כי מדובר בפתפותי ביצים. לארחונה מתחילות להגיע גם עדויות מתוך המחקר הגנטי עצמו המראות כי כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על הגנום הוא די שטויות. הדוגמא האחרונה היא הממצאים הרבים המגיעים מפרויקט פנטום4 (Functional Annotation of the Mammalian cDNA), פרויקט בינלאומי למחקר גנטי. בעוד שההנחה הרווחת כיום בקרב חוקרי הגנום הינה שישנה קבוצת גנים המשמשת לויסות פעילותם של גנים אחרים (master genes) וכי קבוצה חשובה זו היא-היא אחראית לבקרה הביטוי של גנים בזמן ובמקום נתונים. הממצאים החדשים מראים בבירור כי גנים כאלו לא קיימים בכלל. המציאות היא מורכבת יותר ומחייבת הגברה או דיכוי של גנים ספציפיים בתזמון מדויק ובתאים ספציפיים. האופן בו תהליכים אלו מתואמים הוא הסוגיה המחקרית הגדולה הבאה.
Fraser J et al. 2009. Chromatin conformation signatures of cellular differentiation. Genome Biology. 10: R37
Akalin A et al. 2009. Transcriptional features of genomic regulatory blocks. Genome Biology. 10: R38
ובפינתנו שטויות בעסיס עגבניות נדבר קצת על מדע מגויס. לא במונח הקומוניסטי או הפשיסטי, שכן אלו אינם עמנו יותר. החרא שאנחנו כן תקועים אתו נקרא קפיטליזם ואין כמו כסף לגייס את הכל ואת כולם. גם מדענים "אובייקטיבים". "מחקר" חדש מראה כי לעיסת מסטיקים נטולי-סוכר משפרת את תפקודם של תלמידים בכתה ומשפרת את הישגיהם האקדמיים. רוצים לדעת מי מימן את המחקר? Wrigleys, אלו שמייצרים את אורביט. מענין מי יוריד לי עכשיו את החומציות שבפה...
