Saturday, 18 December 2010

All the seats were occupied


שיעור לחיים 1

<object width="480" height="385">>

שיעור משמיים, או אלטרנטיבי זה לא רק במוזיקה

<object width="640" height="385">>

איש אשכולות אמיתי, דמות רנסנס יש לומר, כי אם כבר לתת למישהו לעשות רימייק לחג, אז בטח למחסל

Christmas in Connecticut (Schwarzenegger, 1992(

http://www.zimbio.com/watch/pIFsKXDp42z/Christmas+In+Connecticut/Dyan+Cannon

זה הרי ידוע שאם יש לך רעיון לפורנו חדש שמעולם לא חשבו עליו, הרי שהוא כבר בוצע. אז למה לא לנצל זאת לזכותך? יצא לו אדון במאי, כתב תסריט, חילק אותו לארבעה מקטעים, שלח כל אחד מהם לחברות הפקת פורנו שמוכנות להפיק כל תסריט ללא כל תלות בתוכנו וזה מה שמתקבל: תסריט פילוסופי-אקזיסטנציאליסטי משוחק על ידי כוכבי פורנו! ואם על זה לא מגיע אוסקר או בוקר לא ברור לי מה המטרה בפרסים הללו בכלל

Final flesh (Vernon Chatman, 2009)

הצמד הפיני/צרפתי הזה מצליח לייצר לפחות קטע אחד מעניין בכל אלבום, למרות היותו חסר פוקוס בצורה נפשעת.

The do – Slippery slope (2010) http://thedo.info

ולקינוח, באווירת החג המתבקשת, קצת ברייקור רוסי

Coatom ft. Dem tune - ZombieNation (Arrhythmia remix) (2010) www.myspace.com/coatom - www.myspace.com/demtune

<object width="480" height="385">>

ברוך שלא עשני נישה


הטמפרטורות צונחות עמוק אל מתחת לאפס, ריבוא אדם שוטפים את הרחובות עם מבט קניות מוטרף בעיניים: האם השנה מגיעה לקצה? כן, כן וזה הזמן למחות גם את הזיעה המוזיקלית של תריסר הירחים החולפים. כהרגלה של עוזה, קודם כל נותנים כבוד לאותם אלבומים שהיו כמעט, קרוב – אבל לא שם. אלבומים שהכילו יותר מקטע טוב בודד אבל לא כאלו שהכילו די קטעים טובים בכדי להצדיק רכישה של האלבום המלא. היות והשנה היתה שנה עמוסה בכל טוב, לא אפרט ולא אתן סימנים בקטגורית המדשדשים, יען כי ים עבודה תושקע בפוסט על האלבומים שעוזה אהבה השנה. אז הנה היא הרשימה, בסדר אלפבתי בלבד.

מהאלבומים האלו ינקתי ארבעה קטעים, דהיינו הם אמורים להיות טובים יותר מאלו שיופיעו אחריהם, מהם דליתי רק שלושה. מין מדרוג כמותני מטופש, אבל שיהיה

Chrome hoof - Crush depth (Southern, 04/06/2010) www.myspace.com/chromehoof

Danko Jones – Below the belt (Bad taste, 11/05/2010) www.myspace.com/dankojones

Diego – Gold (Unter Schafen, 24-09-2010) www.myspace.com/diegode

Doctore Core – The Ethnix project (Bandcamp, 05/12/2010) http://doctorcore.bandcamp.com/

Ninca Leece – There is no one else when I lay down and dream (Bureau B, 29/01/2010) www.myspace.com/nincaleece

N.E.R.D. – Nothing (The neptunes, 02/11/2010) www.myspace.com/nerdofficial

Three mile pilot - The inevitable past is the future forgotten (Temporary residence, 01/09.2010) www.myspace.com/threemilepilot

והנה הם השלישוניים

Elk city – House of tongues (Friendly fire, 01/06/2010) www.myspace.com/elkcity

Extortion – Loose screws (Resists, 22/02/2010) www.myspace.com/extortionextortion

Matthew Herbert - One club (Accidental, 18/10/2010) www.myspace.com/matthewherbert

Klima - Serenades and serinettes (Second language, 22/11/2010) www.myspace.com/contactklima

Liars – Sisterworld (Mute, 08/03/2010) www.myspace.com/liarsliarsliars

The magic theatre – London town (Rotodisc, 07/07/2010) www.myspace.com/themagictheatre

Laura Marling – I speak because I can (Astralwerks, 22/03/2010) www.myspace.com/lauramarling

Mountain man –made the harbor (Bella union, 11/06/2010) http://mountainman.bandcamp.com/

Nocando – Jimmy the lock (Alpha pup, 26/01/2010) www.myspace.com/nocando

Ô paon – Courses (Self release, 07/09/2010) http://www.opaon.ca/

The pack A.D. – We kill computers (Mint, 13/04/2010) www.myspace.com/thepackad

Puerto muerto – Drumming for pistols (Fire, 08/02/2010) www.myspace.com/puertomuerto

Salter Cane – Sorrow (Black ship, 13/09/2010) www.cdbaby.com/cd/saltercane3

הרבה זמן לא היה מחקר ראוי להופעה בממלכה, אז בעיתוי משובח מגיע הדבר הבא: צוות חוקרים אמריקאי טוען כי הצליח לאתר ולתאר את הבסיס העצבי לתגובה הרגשית בתגובה למוזיקה. החוקרים השמיעו לנבדקים שתי הקלטות של אחד ממליוני האטיודים של שופן: האחת של פסנתרן מדופלם והשניה הגרסא הממוחשבת והמסונתזת של ההקלטה הראשונה. הגרסאות נבדלו זו מזו רק בשינוים הדינמיים של מקצב ועוצמה. החוקרים ניטרו בזמן אמת באמצעות הדמאת fMRI את הפעילות העצבים באזורים שונים במוח בכדי לראות מתי ובאיזו עוצמה הם מגיבים לשלבים שונים בקטע. MRI הינה שיטת הדמאה בעלת רזולוציה נמוכה אשר מודדת את זרימת הדם לאזורים שונים במוח. הנבדקים שהתתפו היו כאלו שהגדירו עצמם כבעלי נטיה מוזיקלית (דהיינו ניגנו או שרו בהרכב כלשהו). בשלב הראשון הנבדקים האזינו לשתי ההקלטות וסיפקו דיווח סובייקטיבי אודות תחושותיהם. לאחר מכן החל הניסוי הנוירולוגי. לסיום, חזרו הנבדקים על השלב הראשון. השוואת הנתונים בין שתי ההקלטות מלמד כי המגע האנושי הוא זה שגרר תגובה עצבית בקרב הנבדקים, תגובה שנצפתה באזורים האחראים על התגובה המוטורית לניטור קצב וגם לאזורים בהם תועדו נוירוני מראה. נוירונים אלו הם נושא שנוי במחלוקת ביותר כיום והם אמורים להוות את הבסיס לכושר החיקוי, היכולת של חיה לבצע בעצמה פעולה אותה היא ראתה מבוצעת על ידי חיה אחרת. חוקרים מסוימים טוענים כי נוירונים אלו הם גם אלו העומדים מאחורי תופעות מופשטות בהרבה, דוגמת אמפתיה.

כאן תוכלו לצפות בסרטון של הפעילות העצבית בזמן אמת: /www.science.fau.edu/video/emotionmovie/

Chapin H et al. 2010. Dynamic emotional and neural responses to music depend on performance expression and listener experience. PLoS One/ 5 (12): e13812

ולקינוח, עוד נדבך במסכת התהיות "אילו מחקרים רבי תועלת וצורך המסים שלי מממנים" מגיע מבית היוצר של כתב העת BMJ. חוקרים שבדים טוענים כי הם מספקים את העדות המדעית הראשונה ליעילותה של שינת יופי. יצאו להם חוקרים ויקינגים יפים (אחרי שלאף שטונדה, כמובן) וערכו מחקר רחב היקף בו השתתפו 23 צעירים מסותתים ומצודדים בטווח הגילאים 18 עד 31. פניהם של בני התשחורת צולמו בין 14 ל-15, פעם אחת אחרי שינת לילה עסיסית ופעם אחת אחרי לילה לבן. התמונות ניתנו ל-65 נבדקים שהתבקשו לציין כמה אטרקטיבים האנשים בתמונות על סמך מדדים מאד אובייקטיביים כמו "זה פה נראה לי עייף" או "הדודה הזו נראית קצת חולה". החוקרים טוענים כי תמונות של אנשים שלא ישנו בלילה הובילו מתבוננים להעריך שאנשים אלו פחותאטרקטיביים, פחות בריאים ויותר עייפים (וואו!).

Axelsson J et al. 2010. Beauty sleep: experimental study on the perceived health and attractiveness of sleep deprived people. BMJ. 10.1136/bmj.c6614

Monday, 13 December 2010

מחץ במרכז ההזמנות

הסימן הכי טוב לסיום השנה הוא שמתחילים להגיע ליקים של אלבומים מהשנה הבאה. במקרה הזה מדובר באלבום חדש להרכב הגאראז' פ'אנק/סול הבריטי The go! Team
שלרוב אינו קולע לטעמה של עוזה, אבל הסינגל הראשון מתוכו הוא בונבוניירה שמחייבת קביעת תור אצל רופא שיניים (רק שלא יקראו לו אלטר) ופתיחת טורניר קפיצה בחבל.

The go! Team - T.O.R.N.A.D.O. (from: Rolling blackouts, Memphis industries, 31/01/2011) www.myspace.com/thegoteam

קירייה קריסטמנסון (איזה שם מחייב!) היא קנדית רכה בשנים אך עתירה בפרסים שמפגישה ביעילות שיא פולק, פופ וג'ז. היא מעין שילוב בלתי אפשרי בין ג'וני מיצ'ל לנלי מקאיי אבל בגלל שבמוזיקה אין כזה דבר בלתי אפשרי אז הנה:

Kyrie Kristmanson – Talk www.myspace.com/kyriekristmanson

שונה פוסטר תגרה את בלוטות הטעם של מי שקבטע של אמנדה פלמר. פופ קברטי שנע על הטווח שבין סוינגר/סונגרייטר לבין אוהל הקרקס. אלבום מלא מגיע בפברואר.

Shona Foster – Hard work (from: Hard work EP, Beach hut 14/11/2010) www.myspace.com/shonafoster

מאז שלהי שנות השמונים ניו זילנד נחשבת למעצמת פופ איכותי בקרב אניני תנוך למיניהם, בעיקר בגין פעילותו של הלייבל האחות המעופפת. עוזה מעולם לא פיתחה חיבה לתוצרת הקיווי אבל החדש של גרייסון גילמור, באותו לייבל, עשוי לשנות את דעתה.

Grayson Gilmour – Loose change (from: No constellation, Flying nun, 20/05/2010) http://graysongilmour.bandcamp.com

עכשיו שיש לעוזה יותר זמן פנוי היא יכולה גם לדווח על סרטים טובים שהיא גרגרה מולם. הראשון הוא סרטו החדש של מתיאס גלזנר, הבחור שאחראי על אחד הסרטים הטובים של העשור הקודם. גם כאן הבחירה היא בנושא טאבו ונפיץ, אבל בידיים מיומנות ומשחק משובח הוא מייצר דרמות חזקות. לא מצאתי טריילרים עם תרגום אז תצטרכו לכתת טלפיים ואו להוריד או לסור לספרית הוידאו הרחוקה ממקום מגוריכם

This is love (Matthias Glasner, 2009)

Der Freie Wille (Matthias Glasner, 2006)

הסיפור האמיתי שבסיסו של הסרט הזה סיפק חומר לסרטים רבים אחרים, המפורסם שבהם הוא החבל המצוין של היצ'קוק. בעוד ריבוא בלוגרים ומבקרים משוכנעים משום מה שזמן מייצר איכות וכי בהכרח דברים שנעשים היום טובים מאלו שקדמו להם, הסרט הזה מביא ראסיה לפרצוף של הטענה המגוכחת הזו: פרשנות רוויות רבדים (כולל כאלו שלא הייתם מצפים בכלל להתקל בהם בשלהי שנות החמישים בארה"ב), עם סיום דרמת בית משפט שכל דמוקרט היה חותם עליה היום בתור המייצג המשכנע ביותר נגד עונש מוות.

Compulsion (Richard Fleischer, 1959)

ואמריקאי עדכני מפגיש את רוברט דובאל וביל מאריי בסרט אינדי קטן אבל לא מהמתחכמים המטופשים שמציפים את סאנדנס זה למעלה מעשור. הסרט הזה אמור לייצר לפחות שלוש מועמדויות אוסקר בקטגורית המשחק

Get low (Aaron Schneider, 2009)

ואם כבר משחק, אז גם ריאן גוסלינג זכאי להתייחסות על ההופעה בסרט הזה. שום דבר חדשני מבחינת עלילה או ביצוע, אבל משחק טוב הוא משחק טוב

All good things (Andrew Jarecki, 2010)

ולקינוח: עונה מצוינת יש לנו בפוטבול והשבועות הקרובים מותחים מאד. אין ספורט קבוצתי יותר טוב מזה. צפו בתקציר של המשחק המשובח מלפני שבוע בין פיטסבורג לבלטמור בשביל לראות רצף של שלושה מהלכים קטלניים (החל מדקה 3:33). לא שזה יעזור למישהו עם איך שניו אינגלנד נראים ואחרי הנצחון המפחיד שלהם לפני כמה דקות על שיקגו.

http://www.nfl.com/videos/nfl-game-highlights/09000d5d81cae26a/GameDay-Steelers-vs-Ravens-highlights