Walk hard הוא בסופו של דבר סרט די בינוני. לא מפתיע בהתחשב שג'אד אפטאו מעורב בו. זו פארודיה על walk the line והוא מחקה את סיפור חייו של ג'וני קאש. כל הסרטים של אפאטו חוטאים בעודף זמן בולט אבל מה שהמציל את walk hard הוא מעורבותו של הבמאי ג'ייק קסדאן. הסרט הופך את המיתוס של סקס-סמים וחוקנרול לחוכא ואטלולא וגם כאן הוא לא עושה עבודה מזהירה. יחד עם זאת, רצ; הסצנות אשר מתאר את התמורות החלות הן בדמותו של דיואי קוקס והן במוזיקה משלהי שנות ה-60 פשוט מבריקות. בזו אחר זו הסרט מצליח להגחיך ביעילות את חוסר היכולת של המיינסטרים לשלב בין כסף גדול לבין עמוד שדרה. בגדול,walk hard מצטרף גם הוא לשורה הולכת ומתארכת של סרטים המייצגים מגמה חדשה בקולנוע האמריקאי על כל שדרותיו: סרטים המציעים מבט מפוכח – שלא לומר ביקורתי – על התרבות האמריקאית מימי הבייבי-בום ועד ימינו, מבט שבוחן נכוחה את ההזניה, ההרדדה והחפצון של כל רגש או דחף אמיתי המהווים את האימפטוס של יצירת אמנות. אותן עשרים דקות שוות את כל הסרט, לבטח לאור העובדה שהן עומדות בדיסוננס כה צורם הן לאקלים בו הסרט נוצר והן ליתר הסרט עצמו. אה, ובפסקול יש גם כמה שירים מעולים. הא לכם לינק ראשון ושני למועדפים עלי.
