מת'יו הרברט הגאון והוורקהוליק אמון על הפרויקטים הבאים העתידים לראות אור יום בקרוב: אלבום נוסף יחד עם להקת הביג בנד שלו שיצא בסתיו, הפקה של הטריו הבריטי הבלתי נראה ועבודה עם הלהקה ברוחו ודמותו (ולגם בלייבלו) מיקאצ'ו. כנראה שלורה הוא סוג של תו-איכות: מה שלורה אומרת, חושבת ומרגישה מגיעים אלינו מטמפה וללא שמץ בושה הם עושים פופ סיקטיז ששולח קרני שמש זעירות שמפעילות הן את שרירי הפנים המובילים לחיוך והן את שרירי האגן וכפות הידיים. האלבום יוצא בגרסה מחודשת באוגוסט והוא בוודאות יעקצץ בחדווה את האוזן. למרות חוסר החיבה שלה למוזיקה שבדית, עליזה בארץ הוידאו עושים אלקטרו לא מזיק כלל ועיקר. קיילי אולדיסט נתנה בעבר את שירותיה הקוליים להרכב הפאנק האוסטרלי הבמבוקים וכעת הם מחזירים טובה בעבודה עמה באלבומה החדש שגולש מהשפעות מוטאון. למי שבקטע: סטריאולאב מוציאים אלבום חדש עם קטעים קצקצרים של פופ סיקסטיז כמו שרק הם יודעים לעשות. סאונד סיסטם חמקמק הם הרכב אוסטרלי שעושה אלקטרו-פופ שלבטח עושה נעים בגב לאדון מורודר.

פול היטון חתום אישית על כמה משירי הפופ היפים של כל הזמנים בעבודה המופלאה שהוא עשה עם הדרום היפה. בנוסף יש לו את אחד הקולות הכי יפים בעולם ולכן מפלס ההתרגשות פרץ כל סכר עת שמעתי את אלבום הסולו החדש שלו

על עוצמת הקול של דגים ודו-חיים (צרפתים, כמובן)

במאמר המופיע בכתב העת המדעי היוקרתי Science טוענים חוקרים כי הבסיס הנוירולוגי ליכולת הווקאלית קיים בדגים. מיני ציפורים ודו-חיים רבים עושים שימוש בקולם בכדי להעביר סוגים שונים של מידע, אולם השימוש באמצעי תקשורת ווקאלית גם במים הוא תגלית חדשה שמרחיבה את התהליך ההיסטורי-אבולוציוני של היכולת לייצר קול. דגים מסוימים מסוגלים לייצר קול על ידי שימוש בשלפוחית השחיה שלהם (איבר ציפה/נשימה) והשרירים המפעילים בכדי להפוך את השלפוחית למעין תיבת תהודה המעצימה קול. מיני דגים אלו שייכים למחלקות מגוונות מאד, כך שהיפותזה הגיונית היא שיכולת הווקאליזציה הופיעה עוד אצל האב המשותף של מחלקות אלו. חוקרים אמריקאים עקבו אחר תהליך ההתפתחות והסידור המרחבי של תאי עצב במוחם של דגיגונים משלושה מיני דגים שונים ממשפחת הבטרקואידים: opsanus beta, Ospanus tau ו-Porichtys notatus. זה האחרון מייצר קולות בעוצמה אדירה ומחרישת אוזניים המושכים אליו נקבות. ידוע גם, כי במהלך ההרעשה הזו שרירי השלפוחית נעים במהירות אדירה של עד 200 פעמים בשניה. החוקרים מדווחים כי הנוירונים של ה-O. tau מרוכזים בחלק האחורי ביותר של המוח האחורי, מיקום זהה לזה הנמצא בחולייתנים יבשתיים

השוואת מנגנונים הדגים למנגנונים של חולייתנים העידה כי הרשת העצבית המעורבת בייצור קול המוכרת בקרב חולייתנים קיימת באורגניזמים שלא ראו יבשה מימיהם. לאור העובדה שלקול יש גם תפקיד ברור בהתנהגות הדג, עולה השאלה האם גם תקשורת, הבנת מידע ולימודו עברו גם הם אבולוציה עוד משלבים היסטוריים מוקדמים אלו.

Bass AH et al. (2008). Evolutionary origins for social vocalization in a vertebrate hindbrain–spinal compartment. Science. 321 (5887): 417-421

המעבר לגרסא אלקטרונית לא עושה טוב לאיכות המחקר, כך טוען מאמר חדש המופיע ב-Science. למרות הגברת הנגישות לספרות מחקרית והפוטנציאל האינסופי הטמון במנועי חיפוש אקדמיים, מראה המחקר כי מאמרים שפורסמו מאז שכתבי עת הפכו לזמינים ברשת מכילים כמות נמוכה יותר של מראי-מקום ואלו נוטים להיות מוגבלים מאד הן מבחינת פרק הזמן אותו הם מכסים והן מבחינת מגוון כתבי העת המצוטטים. כותב המאמר טוען כי הסיבה לכך נעוצה במאפייני הקריאה הממוחשבת: מעקב סמי-פסיבי אחר היפרטקסטים כתחליף לחיפוש אקטיבי. החוקר מזהיר, כי מגמה זו עלולה לגרום להתקבעותן של פרדיגמות וזאת על בסיס מידע מוגבל יותר מבעבר.

Evans JA (2008). Electronic Publication and the Narrowing of Science and Scholarship. Science. 321 (5887): 395-399

חוקרים צרפתיים טוענים כי מוזיקה חזקה במקומות בילוי מעודדות שתיה מוגברת בפרק זמן קצר. במאמר המופיע בכתב העת המשמים Alcoholism: Clinical & Experimental Research מציגים החוקרים מידע קודם לפיו במקום בו מושמעת מוזיקה מבלים נוהגים לשתות יותר לעומת מקומות חפים ממוזיקה וכי מוזיקה מהירה מגבירה את קצב השתיה. איך החוקרים הגיעו למסקנה? יצאו להם הצפרדעונים לשני ברים בעיר בינונית בארץ האל-מקלחת במשך שלושה סופי שבוע רצופים. הם צפו בחשאי בארבעים זכרים (טווח גילאים 18 עד 25) שהזמינו שיכר מהחבית (מידה של 240 מ"ל, צרפתים – מה לעשות). במקביל, קיבלו החוקרים מבעל הבית התר לשחק עם הווליום במקום והם הגדירו שתי רמות עוצמה: נורמלית (72 דציבל) וגבוהה (88 דציבלים). החוקרים השוו בין נבדקים ששתו תחת מוזיקה בעוצמה גבוהה לבין אלו שנצפו תחת עוצמה נורמלית ומדווחים כי מוזיקה חזקה הובילה לשתיה מוגברת בחלון זמן קצר יותר (3.4 כוסות בירה בפחות מתריסר דקות לעומת 2.6 כוסות בירה ב-14.5 דקות). החוקרים גם הפגינו בקיאות מרשימה בחיי הלילה: אחד מההסברים שלהם היה שהמוזיקה היתה חזקה מכדי לדבר ולכם נבדקיהם נסו על נפשם. זה כמובן מסביר למה הם עזבו מוקדם אבל לא למה הם שתו יותר. ההסבר שלי נשען על נתון אליו לא התייחסו החוקרים: המוזיקה עצמה היתה מזעזעת - להיטים (או בעגה המקצועית: טופ-40) ועם מוזיקה כזו גם אני הייתי שותה עצמי לדעת.

Guéguen N et al. (2008). Sound level of environmental music and drinking behavior: A field experiment with beer drinkers. Alcoholism: Clinical & Experimental Research.

מוות לאם-פם!

כן גדול ולא קטן הם הרכב פופ ניו-יורקי חביב שאפילו מצליח לגרום לשימוש במרימבה לא לטפס על העצבים. סטריאו אם.סיז חוזרים (יה, יה, יה) באלבום חדש שיצא עוד חודשיים אבל כבר נזל לו לרשת. אל תצפו לחידושים ואין כל חדש תחת החמה הקופחת. ידי ערפד האמריקאים מוציאים איפון זעיר, אל לאלבום הבכורה שיצא בשנה שעברה. שילוב של רוק וסייק-פולק תחת מעטה מופשט שמזכיר מאד את דברים הנסיוניים שנעשו באמצע שנות השבעים באירופה. אוסטין אשר בטקסס מקושרת לרוב עם רוק חד-פינות ועתיר קוצים, אבל גם בין חוחים מבצבצות שושנים וסיפורו של... הם הרכב פופ שבאמתחתו מלודיות לרוב ופופ מורכב. טיפה מערבה, אבל עדיין באותה סוגה, נמצא את הצוללות, צמד מעיר המלאכים שעושים פופ אוורירי אך עם משקל סגולי גבוה יותר. עדיין עקום הוא שם מתבקש ללהקת בלוגראס והם מגיעים אלינו מבוסטון יחד עם כל הכינורות, בנג'ו ומרקקות טבק שאפשר לדמיין. הלנה אספוואל היא צ'לנית שבדית שחוברת לאלבום כלי חדש עם מסאקי באטו, הרוח החיה מאחורי הרכב הסייק/דרון/פוסט רוק היפני המעולה רוח רפאים.

תייר מזדמן שיהדס ברחובותיה עטופי הלחות ושטופי פירות עצים בלמזים יכול בנקל להגיע למסקנה שתושבי העיר עסוקים בדבר אחד בלבד, והוא בליסה מסביב לשעון. למרות שאזרחי העיר הלבנה אינם שמנים, הרי שעל כל צעד ושעל יש או מזללה או סופרמרקט. נדמה כי אם אתה בעל חנות (נניח למוצרי סידקית) ומצמצת במהלך השלאף שטונדה שלך, הנכס הועבר על ידי פורס מאז'ור לידיהם העבותות של (מחק המיותר) אם-פם/טיב טעם/סושיה/טורטייה (גרסת שנות האלפיים לסטייק בפיתה)/גלידריה. כל החנויות הללו מפיצות אור נגוהות שמסוגל להסיט אפילו חייזרים ממסלולם ומרכולתן זהה לחלוטין, עד כדי כך שלא ירחק היום וניתן יהיה לרכוש באם-פם ניגירי טורטייה בטעם יוגורט. הסחי הצרכני הזה הוא עדות רק לסטנדרטיזציה הוולגרית של הטעם התל-אביבי וחוסר הנכונות של התושבים (שהם למעשה תיירים, כי מעט מאד אנשים הם תל אביבים במקור) לשמור אמונים, או לפחות לנסות ולהציל, עסקים קטנים שקיימים פה שנים ארוכות, מציעות שירות של ממש ולא רובוטיקה צוננת שבאה בעיקר לענות על גחמות של שעת לילה זעירה. אתמול ראיתי שבמקום יאמי-ממי, מסעדת דגים וותיקה מאד ברחוב ירמיהו, נפתח לו עוד היכל על שם אם-פם ולא יותר ממאה מטרים משם, על דיזנגוף, עומד להפתח המענה הטיב-טעמי. לא ירחק היום ואגש לי לאחד מסניפי רשתות המדמנה הללו, ארכוש לעצמי וודקה גולד ואגיש להם קוקטייל מולוטוב.

ולסיום, תקלוטי השבוע. יום שני הקבוע בסילון ויום רביעי עצבנות בצ'אביז. מי שמכיר את אולה יקבל ביום חמישי הררי גופרית לאוזניים.