יש משהו בממלכה הבריטית שגורם לז'אנרים מסויימים לעבוד הכי טוב רק באפור גשום. סנסר משלבים פאנק והיפ הופ כאילו היו צ'אמבוומבה, קלאש ופרודיג'י יחד ושופכים מלל פוליטי כאילו גברת הברזל עדין בשלטון.
ובתפנית חדה: לאשף החשמל בונובו יש אלבום חדש והסנונית הראשונה ממנו היא פנינת דאון-טמפו מופלאה, שצריכה להצרך דווקא בגרסת הרימיקס שלה מביתו של גראסקט.
את זה רציתי לתת בפוסט הקודם, אבל במקרה הזה איחור אינו מוריד נקודות. שיר מופתי ברמות אולימפיות מפרויקט הפוסט-הכל השאפתני אנסמבל הג'ז האפל של הקילימנג'רו.
לאלקטריק סיקס יש אלבום חדש וכהרגלם בקודש הם ממשיכים לשחרר מפלצות רחבות המוחבאות היטב בתוך אלבומים בינוניים ומטה. הנה דוגמא למשמיד בטונדות שיגרום לכל בנאי – בוב או אחר – לקפץ עם הקונגו שלו.
הדפסה מחודשת לבויד רייס, שאם תכירו אותו סביר להניח שזה יהיה תחת השם NON. הברנש הלא ממש בסדר בראש הוא אמן ספוקן וורד/אינדסטריאל/פאנק שצמח בסצינת האוונגרד האמיתית של האייטיז. הכי לא פוליטיקלי קורקט שיש ובנוסף גם לא ממש ידידותי לאוזן הלא מתורגלת. האדון ליאון שיחרר לאוויר כמה וכמה שדוני אינדסטריאל שגרמו אפילו לאוזניים של עוזה לדמם בזמנו. תחשבו מה היה קורה עם ג'לו ביאפרה היה מחליט ללכת לצד האפל ואז תבינו במה עסקינן. אלבום מ-1995 נושם כעת אוויר שנות 2000.
ולקינוח, קצת מדע (בכדי שרועי לא ירביץ לי)
מודל מתמטי חדש מראה, בפעם הראשונה, כי ישנם במוחם של מקוקים נוירונים יעודיים לתזמון. סוגית ייצוג הזמן הינה אחת המורכבות והמסועפות הפסיכולוגיה ובפסיכופיזיקה ותלי-תילים של מילים ומודלים הוצעו בכדי לתאר ולהסביר את האופן בו חיות מסוגלות לפעול על פי תפיסת זמן במרווחים שונים. השיפור הדרסטי בשיטות הזיהוי הנוירולוגיות הזניק קדימה השדה המחקרי הזה (תוך כדי החרפה דוחה של האכזריות כלפי בעלי חיים במהלך הניסויים). במאמר המופיע בכתב העת היוקרתי PNAS מדווחים חוקרים כי נוירונים אלו פועלים בשני אזורים: ה-PFC והסטריאטום, שניהם אזורים המעורבים בפעילות קוגניטיבית מתקדמת. שני מקוקים אולפו לבצע פעולה מוטורית בתגובה לתנועה של גירוי ויזואלי על מסך. הקופים היו חופשיים לבצע את הפעולה מתי שהם רוצים לאחר מתן פקודת ההתחלה. החוקרים טוענים כי תאי-עצב אלו פועלים בקורלציה ישירה לגירוי הויזואלי אליו הנבדק נחשף וכי ניטור הזמן נעשה על ידי הפעלה עוקבת של נוירונים בהתאם למאפייני הגירוי הויזואלי המעובד במוח, דומה ליצירת חתימת-זמן על גבי סרט וידאו. לאחר הפקודה להתחלת הניסוי קבוצות שונות של נוירונים פעלו במרווחי זמן קבועים מאותה פקודה (100, 110, 150 מילישניה וכיוב'). דהיינו, הדפוס הקבוע והמדויק של יצירת חותמות הזמן ברזולוצית זמן גבוהה ביותר מאפשרת את הבסיס ליצירת ייצוג זמן רציף במונחים של התנהגות מוטורית. לפנינו אם כך מקרה של תזמון ללא זמן (או ליתר דיוק, ללא שעון).
Jin DZ et al. 2009. Neural representation of time in cortico-basal ganglia circuits. PNAS. 10.1073/pnas.0909881106
ונחזור לנושא קרוב יותר ללבי: התנהגות בעלי חיים. אחת הסוגיות המרתקות בתחום זה הינה האופן בו פרטים בקבוצה מעבירים מידע האחד לשני, או במילים מקצועיות יותר: למידה חברתית. ישנן טכניקות רבות של למידה חברתית וכעת מחקר אמריקאי חדש מראה כי דרורים צעירים לומדים לשיר על ידי ציתות לדיאלוגים של מבוגרים. החוקרים עקבו אחר דרורים זכרים רכים בשנים והשמיעו להם שיחות על הא ועל דא שהוקלטו בין שני מבוגרים (שהתפגרו כבר כך ששירתם אינה מוכרת לצעירים) ומדדו כמה זמן לקח לזאטוטים להתקרב לרמקולים ולאיזה מרחק מהם הם הגיעו. הנתונים מראים כי דרורונים התקרבו יותר ועשו זאת מהר יותר כאשר הם שמעו דיאלוג מאשר מונולוג.
Templeton CN et al. 2009. Juvenile sparrows preferentially eavesdrop on adult song interactions. Proceedings of the Royal Society B – Biological Sciences. 10.1098/rspb.2009.1491