להתנהג כמו בשכונה עם כסף גדול, או למה נובורישים צריכים למות

שננו השם והכירו הפרצוף. אם תהיתם אי פעם איך נראה רוע תאגידי צרוף או מהו פרצופו של קפיטליזם דורסני וקטלני – הנה הוא מולכם. וורן אנדרסון, לשעבר מנכ"ל Union carbide. ב-1982 קיבל לידיו אנדרסון מזכר המתריע מפני מפגעים בטיחותיים במפעלים ליצור קוטלי חרקים בבופל (הודו) ובארה"ב. החלטה רייגניסטית קפיטליסטית ברורה אמרה שחיי אמריקאים שווים יותר מחייהם של הודים ולכן רק המפעל בארה"ב יעבור שיפוץ. ב-1984 אירע פיצוץ מפעל בבופל שגרם לשחרורם לאוויר של 42 טונות של מתיל איזוציאנאט. חצי מיליון איש נחשפו לחומר, כאלפיים איש מתו מיד ובשנים שחלפו מאז עלה המנין ל-25 אלף.

רק לפני שבוע הוציא שר המשפטים ההודי צו מעצר כנגד החלאה. מיד לאחר האסון אנדרסון טס להודו לפקח על המתרחש (אבל רק לאחר שקיבל הבטחה שלא ייעצר שם) ולהפתעתו כה רבה הרהיבה המשטרה ההודית בשיא עזות מצחה וכלאה אותו. אבל לא לוחם אמיץ כאנדרסון יוותר: לובשי החליפות המלוקקים והיקרים שברשותו דאגו לשחררו בערבות ואז – הפלא ופלא – הוא ברח מהודו עם המטוס הפרטי שלו. ב-1986 פרש אנדרסון מניהול החברה. רק ב-1989 שילמה החברה את הפיצויים המתבקשים הודו. ב-1993 דחה ביהמ"ש העליון האמריקאי את עמידתם של אזרחים הודים בפניו בתביעה לפיצויים. ב-1993מאז אנדרסון חי לו בשלווה בניו יורק, מונה את הדולרים על כל מוות נוסף שהוא אחראי לו. חפשו את האלבום האחרון של בי. דולן ותמצאו שם את השיר שהוא כתב על המפלצת הלבנה הזו (RSVP).

ללורד פאק הגעתי בטעות לגמרי, אבל איזו טעות משמחת. סייק איכותי עד בכי המגיע היישר מיערות בריטיש קולומביה. נכון לכתיבת שורות אלו יש להם רק 270 צפיות במייספייס, כך שאם תכנסו תוכלו לגאול אותם מביקורי משפחה. מהר שלל חש בז היפני מוציא עכשיו אלבום כפול ובו הוא דוחס 177 קטעים כליים קצרים. לרוב אני לא מתרגש מפועלו הפולקיסטישל האדון, אבל בתוך 177 קטעים יש מקום להניח שתוכלו למצוא משהו. מל.בן מצליחים לעשות מה שמעטים לפנים עשו: להראות לג'ון זורן מאיפה משתין הדג ושלפעמים רצוי לא לירוק למעריצים באוזן. בשלושת החודשים האחרונים הוציא זורן שני אלבומים שניסו לשחזר את ההצלחה המסחרית של אלבומי הלאונג' שלו (עד היום הוא עשה אחד כזה שהיה יצירת מופת – המתנה מ-2001 – וכל השאר מאז הם חרצפים שמסרבים להשטף). ואז באים מל.בן ומראים לו איך עושים איזי ליסנינג לא מעליב עם נגיעות איכותיות מוריקונה וטוקסידומון. לא הברקה, אבל כשזה בא בהנגדה לחוצפה הזורנית, אז עוזה מל(נ)קקת.

פרסי האיגנובל מוענקים כל שנה למחקרים מגוחכים, מעין אנטיתזה משועשעת לפרבי נובל. במרוצת השנים המפעל צבר יוקרה הולכת וגדלה עד כדי כך שישנם חוקרים שכותבים מאמרים מתוך כוונה להתמודד על הפרס. והנה צוות רופאים בכירים מישראל שינס מותניו גם הוא בכדי להצטרף לחגיגה ותרומתם למדע היא מחקר אודות הרגלי הקריאה של ישראלים בשירותים. אהה... אופס... הם התכוונו לזה ברצינות.... כה לחי למדע פורץ הגבולות הישראלי!

לסוס הניאון יש אלבום חדש ומתוכו מאד אהבתי את זה:

וזה אחד משני הקטעים המצוינים מהאחרון של Eyedea and Abilities:

שק"ש אחים

מעטפת קטיפה לאוזנים, ועוד בחודשי הקיץ! סופסוף קצת הארדקור ראוי לשמו: לב של פחדן ופולסום נותנים קצת בראש בשנה כה ישנונית שאפילו מטאל נורמלי לא בנמצא. לא מדובר בהארדקור קלאסי אבל גם לא בפוסט-הארדקור. רחוק מהאיכויות של שנה שעברה, אבל צעד בכיוון הנכון.

אמנדה בלנק מחקה ללא כל בושה את פיצ'ז, אבל מה לעשות שזה מדי פעם עובד טוב? היא גם מצליחה לשכנע אנשים שהיא עושה חיפחופ ולא אלקטרו. אפילו המשת"פים שלה באלבום החדש מגיעים כולם מהאלקטרו. אבל למה להסתפק בזה: היא אפילו מחקה את אנג'אלי! רציתי לשים שיר אחר, אבל זה מה שהיה:

מחקר אמריקאי חדש יצא לבדוק האם לתחום הלימוד באוניברסיטה יש השפעה על מידת הדתיות. מסתבר שסטודנטים בפקולטות למדעי החברה או מדעי המדינה הופכים לפחות דתיים במהלך תקופת לימודיהם, אלו הלומדים חינוך הופכים לאדוקים יותר באמונתם הדתית בעוד שתלמידי מדעים מדויקים ומדעי החיים אינם מושפעים במהלך תקופת לימודיהם. צוות החוקרים מאוניברסיטת מישיגן בחן נתונים מקרב כ-26 אלף בוגרי תיכון שנעקבו במשך שש שנים עד שנכנסו למכללה או אוניברסיטה. מידת הדתיות נאמדה על ידי שאלון בו התבקשו הנבדקים לציין באיזו תדירות הם פוקדים בתי תפילה או טקסים דתיים, ומהי חשיבותה של הדת בחייהם ובמדינה בכלל. החוקרים השתמשו בסטודנטים למנהל עסקים בתור נקודת הייחוס שלהם היות והם הניחו כי הם מייצגים מקצוע נייטרלי לחלוטין מבחינת העדפה דתית (מענין מה מקס וובר היה חושב על החלטה כזו...). מדווחים כי חינוך הינו מקצוע מועדף בעיני דתיים שרק הולכים ומתחזקים בתקופת הכשרתם (זה מסביר מדוע יש יותר ויותר מדינות בארה"ב שלא מוכנות ללמד את תורת האבולוציה בבתי הספר). החוקרים טוענים כי באוניברסיטה פוגשים סטודנטים שלוש אסכולות שונות: מדע, האמונה בהתפתחות (קשה לתרגם belief in progress...) ופוסטמודרניזם (שהוגדר כאן כאמונה שהכל יחסי). על סמך חלוקה (בעייתי יש לומר) של העולם האקדמי, הגיעו החוקרים למסקנה כי פוסטמודרניזם – ולא מדע - הוא הקריפטונייט של האמונה הדתית (ולא צריך את המחקר בשביל זה: כמה מגדולי המדענים בהיסטוריה היו דתיים להפליא). החוקרים אף טוענים כי ההסבר לכך הוא שלממסד הדתי היו 150 שנה בכדי לארגן טיעון נגד לאבולוציה (אבל אבולוציה היא רק אספקט אחד של המדע - מה עם השאר?) ואילו הפוסטמודרניזם הוא פשוט חדש מדי והדת טרם מצאה את הדרך היעילה להתמודד איתה. נו.... עדיף היה לו היו החוקרים מספקים לנו עובדות ושומרים לעצמם את הפרשנות.

Kimball MS et al. 2009. Empirics on the origins of preferences: the case of college major and religiosity. National Bureau of Economic Research working paper no. 15182, issued in July 2009

שפם זה למטומטים, נוכלים או רוצחים סדרתים

במוצ"ש הקרוב (08.08) יפתח סילון אבן גבירול את דלתותיו המשופצות ועוזה תתחפר בעמדה ותנעים פיוטים וזמירות להעלאת נשמות והעצמת הליבידו.

בי.דולן (כשקוראים לו לצהריים הוא עונה לברנרד) שב באלבום חדש והפעם הוא נכנס עמוק יותר למי ההיפ-הופ. להטוטן המלל לא מצליח לייצר אלבום אחיד ברמתו, אבל בכמה קטעים זה עובד טוב מאד (ג'ואן מארקדיה) והוא ממש לא שוכח את הסלאם-פו בהם גדל וצמח ומשם הוא כותב מכתב אוהב לאדון טימברלייק...

שחור 24 קראט הם הרכב סול מיתולוגי מתקופת ההתעוררות החברתית ששטפה את המוזיקה השחורה מאז נינה סימון ושלהי שנות השישים. המוזיקה שלהם גם היא מייצג נאמן של התקופה והם משלבים סול עם הרבה סייק ונגיעות פרוג. הלהקה הספיקה לשחרר אלבום אחד בטרם חברת התקליטים פגשה את בוראה. ואז הגיע הלייבל נומרו, בכיר לייבלי ההדפסות המחודשות והביא לנו באיחור של 35 שנים את אלבומם השני.

וזה קליפ של גאבלה הצרפתי לקטע מהאחרון שלו.

והנה בלוג לאנשים יפים, עבור אנשים יפים, על ידי אנשים יפים. אני מחכה לתמונה של שושנה ארבלי-אלמוזלינו בצעירותה עם קוקו וסרפן. וצ'ופר לאנונימי: סבאצעיר הם הרכב פוסט-רוק צ'יליאני לא מזיק.