הרבה, הרבה זמן לא עברתי סופ"ש עמוס במוזיקה כה (פוטנציאלית) טובה. למעשה, זהו השבוע המוזיקלי העשיר ביותר של כל השנה הדי חרבנה החולפת.
קצת עגמומיות בטרם נתחיל: הורציו רדולסקו, המלחין הרומני-צרפתי, הלך לעולמו בסוף ספטמבר.
ובשנה בה ענקי מוזיקה נופלים שדודים ועושים הכרות אינטימית עם דשן ותולעים מי מוציא אלבום חדש? פיט בסט! מי? המתופף המקורי של החיפושיות. בחיים לא תוכלו יותר לומר עליו שהוא מפספס הזדמנויות.
הבמבוקים מוכיחים – בפעם השניה השנה – כי הם הפאנקיסטים (פ' רפויה) הטובים ביותר באוסטרליה. באלבומם החדש הם מציעים שילוב ערב לכך של פאנק כלי וסול, כשהם מלווים בידידתם משכבר הימים, קיילי אולדיסט. קרייזי P הבריטי יודע היטב פאנק, סול והאוס מה הם והוא מדגים זאת באופן הטוב ביותר באלבום חדש. למרות הנטיה לעשות קטעים ארוכים יתר על המידה, כשם היה נטוע עמוק בימי הדיסקו, עדיין מדובר בקטעים שיסדרו לכם ערב ריטוטי ביותר. כשמרק לנגן ואיזובל קמפבל הקליטו את אלבומם האחרון, כמה שירים נשארו מחוצה לו. כעת הם יוצאים באי.פי. חדש. מתי בפעם האחרונה שמעתם פסיכדליה אולדסקול שהצליחה לא להגעיל אתכם? כנראה ששמיר ופרס עדיין היו ברוטציה. לעזרתכם מגיע בגושקין הניו-יורקי שמוצי אלבום חדש בלייבל הכה מוערך, לוקוסט מיוזיק.
הכובען המטורף שהיה נסיך, הפך לסמל וחזר לנסיכות, מוציא קופסת מולטימדיה המתעדת את סדרת ההופעות הקטנות שנתן בשנה שעברה בלונדון. יש שם ספר עתיר תמונות אבל גם דיסק כפול ובו קטעים מהופעות אלו. מט אליוט הבריטי הנוגה שב לאינו עם אלבום חדש.
מדליב ממשיך להפגיז ללא הרף השנה: לפני ימים ספורים יצא מדבילן (הפרויקט המתמשך שלו עם MF Doom) חדש ובדצמבר יוצא עוד פרק בסאגת הביט קונדקטה. כל מי שיש לו חיבה מינימלית לsunshine pop יתמכר בקלות לאלבומו החדש של ממסטיק לשמיים. פופ יותר איכותי ניתן למצוא אצל החבר'ה ההולנדים דרור חום-נוצות. The Ettes עושים גאראז' קצר וקולע, ברמה מפתיעה לאור הבינוניות המאפיינת סוגה זו בשנים האחרונות. ריו אן מדיו הוא הרכב דלת מסתובבת של אחת מה קוראים אותה דניאל סטץ'-הומזי שמנגנת על יוקללה. נשמע מאד לא מבטיח, אבל כשהדלת מסתובבת היא מביאה הרבה חברים שעוזרים לה לעשות סינגר-סונגרייטר אטמוספרי, מופשט ומעניין מאד. מי שאוהב את החיפחופ שלו מחתרתי ומופשט לבטח יאהב את K-the-I??? שמארח באלבומו החדש גאונים כמו נהג אוטובוס ות'ביוס בק.
עוזי וארי הם הרכב אמריקאי שנשמע כמו גרסת הפופ של סוני קיות'. חובבי הקולנוע ביניכם ודאי יזכרו כי עוזי וארי הם שמות הבנים ממשפחת טננבאום ואם תזכרו בסרט תקבלו כבר טעם של מה ההרכב הזה עושה. אותי זה מענים בעיקר בשל האופן בו שם הלהקה מטרים את הסאונד שלה. לבלוין בלקטום יש קהל מעריצים מקומי וזו, מבחינתי הסיבה היחידה, לספר לכם שיש לה אלבום חדש.
מי שעדיין מחפש סיבה טובה להגיע לאינדינגב: המופע שיחתום את יום יום ההופעות הראשון יהיה (כמעט) איחוד של טווסי הפלסטיק (שאלבומם השני והגנוז והאיכותי עד בכי תמרורים ניתן לכם להורדה חינמית כאן לפני מספר חודשים). מדובר בהופעה אימתנית באורכה בה גיישה נו ומיידנייט פיקוקס יחברו ועל במה אחת יבצעו זו את שירי האחרת ואת שירי הפלסטיק. להזכירכם, פלסטיק לא נוגן עלי במות זה שנה וחצי (אז זה היה עדיין עם חגי פרשטמן מההרכב המקורי) והלהקה אינה עימנו כבר ארבע שנים.
בתמונה: ברשת מסתובב קליפ ובו ילד יקה דגנרט משלהי שנות השבעים שהתארח בתוכניתו של ירון לונדון עלי-כותרת. כולם המומים מכישוריו הרטוריים של זב החוטם בן התשע ולפתע כולם התחילו לתהות מה עלה בגורלו של אותו רון קרייטלר. כולם הפכו אותו לילד כאפות (מה שסביר מאד להניח שהוא אכן היה) וערוץ 10 אף מצא אותו וערך אתו ראיון. מה שאנשים לא שמו לב אליו הוא הפוסט הבא אותו כתב הגזען בבלוג שלו בדה מרקר קפה. מסקנה: לא כל ילד עם אוצר מילים חריג לגילו גדל להיות מישהו שתרצה כשכן. אדון קרייטלר: התמונה למעלה מוקדשת לך ולגיבור התרבות שלך יורג (אני בארון, גם מטפורית וגם מילולית) היידר.