Saturday 11 July 2009

כל כך הרבה הופעות ושום דבר לראות

חבריה המעטים של עוזה זוכרים אולי את הסיפור אודות מכונות החישוב הבקטריאליות מלפני מספר פוסטים. הנה מגיע לו מאמר חדש שעשוי להפוך את הטענה בדבר אי-יכולתם של חיידקים להתמודד עם הממד הכמותי. אז הבה נקדים קצת מידע רקע. Quorum sensing (להלן חישת מנין) הנה התנהגות קריטית במחזור החיים החיידקי המהווה בסיס לתהליכים רבים אחרים כגון המעבר לשלב הפתוגני (בו החיידק הופך למסוכן לבריאותנו), התפתחות הביופילם (מעטה דק המגן על מושבות מפני אנטיביוטיקה), השגת מזון, תנועתיות ועוד. חישת מנין היא אמצעי המאפשר לחיידקים לאמוד את גודל הקבוצה בה הם נמצאים והסברה הרווחת היא כי החישה מבוססת על ניטור ריכוזם של כימיקלים ספציפיים. בבסיסה של תיאוריה זו עומדות שתי הנחות הכרחיות: הראשונה היא שחישת מניין תלויה בצפיפות אוכלוסין גבוהה והשניה היא שהיא התנהגות הפועלת במאפייני on/off, דהיינו יש רמת-סף מוגדרת שמתחתיה אין שינוי בהתנהגות ומיד מעליה התנהגות המושבה משתנה מיידית. עד היום חישת מניין נחקרה על ידי יצירת מושבה קטנה מאד והמתנה עד שבאופן טבעי חלוקת התא תוביל לגידול חד באוכלוסיה ולשבירת רמת-הסף. מחקר חדש שנערך באוניברסיטת שיקגו בדק את חישת המנין מכיוון שונה: הם לקחו כמויות מזעריות (תא בודד עד שלושה) של חיידקים ממיןPseudomonas aeruginosa וכלאו אותם בנפח קטן ביותר. במאמר המופיע בכתב העת Angewandte Chemie טוענים החוקרים כי גם תחת קבוצות קטנות ביותר חיידקים מסוגלים להפעיל חישת מנין. מחקרים דומים שנעשו בעבר הראו כי יצירת מרחב המחייה זערורי מגבילה באופן דרסטי את יכולת הדיפוזיה של כימילקים אותם מייצר החידק אל מחוץ לתחומו. המחקר החדש מראה כי הכמות הכוללת של תאים אינה משחקת תפקיד בחישת מנין אלא אך ורק ריכוז החיידקים בנפח נתון. כך, אין הגיון בדיון אודות חישת מנין כהתנהגות תלוית כמות (כזו המחייבת כמויות אסטרונומיות של חיידקים). חישת מנין תלויה בלעדית בריכוז וריכוז הוא תוצא ישיר של כמות ביחס לנפח. כך, בנפחים קטנים גם כמויות קטנות יכולות לגרור הפעלה של חישת מנין. השאלה המעניינת כעת היא, האם יש גיבוי אקולוגי לפעילות בקטריאלית בנפחים זערוריים.

Boedicker, J.Q. et al. 2009. Microfluidic confinement of single cells of bacteria in small volumes initiates high-density behavior of quorum sensing and growth and reveals its variability. Angewandte Chemie. 10.1002/anie.200901550

אח, מה שהגיל עושה. הנה הפאזה החדשה של איגי פופ. אין מילים (השיר באמת ובתמים משובח ואני אף פעם לא גיהקתי אפילו לכיוונו הכללי של פופ)

וזה קליפ של להקת הרפאים. זה לא השיר שרציתי לתת, אבל ל-island אין קליפ. זה פחות טוב אמנם, אבל עדיין ראוי. נראה לי שבתת-מודע אני כבר מתכונן לנסיעה לסקוטלנד.

קסביאן היא להקה של שירים בודדים. הם נותנים אחד בראש ועוטפים אותו באלבום בינוני ומטה. אבל השיר הטוב הוא בן-נינו של נפקנית צמרת. הנה האחרון

Sunday 5 July 2009

גם כשהיא צוננת גולדסטאר לא טעימה

חדש לאחות עם פציעה, והפעם מעין חזרה לשגרה: תשכחו משני האלבומים של שנה שעברה. הפעם מדובר בארבעה קטעים ארוכים (כל אחד יותר מרבע שעה) שנכתבו בהזמנה מיוחדת כפסקול מודרני לסרט של מורנאו Der Brennende Acker. סטייפלטון חובר לאנדרו ליילז ועושה את מה שהפך את NWW לנפילים שהם: אמביינט, דרון, קולאז'ים וגותיקה אפלה ששולחת זרועות חונקות היישר מהתהום. במדנמה שפשתה בכל פינה טובה היום טוב לדעת שיש אנשים המורמים מעם ומסוגלים להמשיך ליצור בלי להכנע לזוועה המשתוללת ברחובות בהם מהדס האינדי/אקספרימנטל של היום

טומס מתיו גאבלה הצרפתי עושה אקספרימנטל פולק-פופ בדרך הטובה ביותר שניתן לצפות מהשילוב הזה: לוקח מבנים של שני הסגנונות הנ"ל, מועך, שובר ומכסה בהרבה דברים שלא קשורים ומראה (בדומה לוויבי סטונדר) לאדון סרג' איך עושים פופ בפוסט מודרנהעם חיוך וקריצה. בימים אלו יוצא האלבום השלישי. סוזנה סטאנגלו היא פולקיסטית גרמניה שאת אלבום הבכורה שלה מעדיפה להוציא תחת השם הארוקו. אם מישהו אוהב את הסינריות שלנו סביר להניח שהוא גם יאהב את הגברת הזו.