אוברהופר הם ילדודס אמריקאים מלאי כוונות טובות. כרגע זה מספיק לקטע אחד מתוך אי.פי. (אולי הבא יהיה מוצלח יותר), אבל חי גבותיו של שמיר, כמה שהקטע הזה טוב וממכר. זהו שלאגר הקיץ של עוזה. יש גם שריקות!
וזו להקה משפחתית, שכמו האייטם הקודם, וכמו כל המוזיקה שאני שומע בקיץ המטורף הזה, מחזיקה רק קטע אחד. לא שהשאר רע. פשוט בינוני. ובינוני לא ימנע מהחולצה שלי להדבק בעיסת זיעה, ברחשים ועלים.
מגנטים חתיכונים אלו הם הרכב ניו-וויב בריטי עלום משלהי שנות ה-70/תחילת 80. בדרך כלל, דברים שהגיעו לתהום של תהום הנשיה נמצאים שם מסיבה טובה, אולם במקרה דנן עשו Dark entries (ראיון) מצווה והעלו את ההרכב הזה באוב. כשעוד היו פעילים הם הוציאו רק שבעה צול בודד ובאלבום החדש שיצא לפני חודש אגד הלייבל את כל הקטעים שלהם (אני לא ממש מרוצה מאיכות ההעברה הדיגיטלית, אבל זה מה יש). שימו לב ל-1500 ול-Nightlife. מי לייקי.
בעוד הררי מלל נשפכים על הארקייד פייר האחרון (משהו חייב להצדיק את ההייפ הבלתי הגיוני בעליל), ממשיכים הרכבים קנדים אחרים לחפור בשקט ובלי סוללות יח"צ בקרדום מהוקצע (נראה לי שרק החדש של גודספיד יוכל לתת פייט לקשקשת ברשת שמתחוללת כעת סביב AF). אלבום השנה של עוזה עד כה מגיע מקנדה (סם שלעבי יבדל"א) והנה, קולקטיב הסטונר/סייק הר שחור משחרר את הסינגל הראשון בואכה האלבום החדש.