Bonobo power

פנטזיה אחרונה, צוציק קנדי זב חוטם עם כשרון מוזיקלי נדיר שבנדירים, חוזר אלינו לאחר כמעט שנתיים של דממת אלחוט. הוא עושה זאת על ידי הטרמת האלבום בשני אי.פי-ים. הראשון מביניהם יוצא בסוף ספטמבר והוא הוקלט כולו יחד עם חברי להקת ההייפ ביירות בחוצות קבק. אני ממליץ לכם בשרב קודח לחפש את האלבומים הקודמים שלו (אין הרבה – אלבום מלא ועוד כמה סינגלים ואי.פי-ים) כי הם טובים יותר מהנוכחי ולצפות בו מנגן בהופעה חיה. המגזין מוג'ו החליט לתת לחמישה עשר הרכבי אינדי (להוציא קטע בונוס של פול וולר נמצא את רטן סקסמית', נערה ושמה אדי וג'ואן כשוטרת) לכסות את האלבום הלבן. טון מגיעה מדנמרק ועושה את סוג האלקטרוניקה המלנכולית-נסיונית שניתן כנראה לעשות רק אם אתה סקנדינבי אובדני בהכחשה. אבל זה לא הכל: האלבום יצא בינואר ואתם יכולים להוריד אותו בחינם. גם זה לא סוגר סיפור: האלבום יצא בגרסת וידאו. עדיין בצפון הלבן והקר, אם כי מאיי פארו, נמצא את טייטור (שמח), שמשלב ביעילות בין ווקליסטים מימים עברו להפקה האלקטרונית הסקנדינבית של ימינו אנו. מי שאהב את פרדו ויולה מהפוסט הקודם ימצא עניין גם כאן.

אבולוציה של השפה הינה אחד מתחומי המחקר הקוגניטיבי החמים ביותר בעולם האקדמיה זה כשלושים שנה. השאלה העומדת בבסיסו של המחקר היא האם רק בני אדם בורכו ביכולת הלשונית והאם ניתן למצוא פרקורסורים ליכולת זו בעולם החי. תלי תלים של מלל (ומבקרים רבים גם קש וגבבה) נערמו על גבי ריבוא מדף, אולם רק בחמש עשרה השנה האחרונות, לערך, הבינו החוקרים כי ללא ידע אמיתי בתיאוריה אבולוציונית מודרנית, הדיון חסר תוחלת ותכלית. מאמר חדש המופיע בכתב העת Integrative Psychological and Behavioral Science מתאר פרשנות חדשה לממצאים עברו שהושגו במהלך עבודה עם בונובואים. פרשנות זו היא תוצאה משליב של ניתוח לשוני שמקורו בשפה האנושית והחלתו על תקשורת בין בני-אדם לבונובואים. הפילוסופיה של המאה העשרים מושתת רובה ככולה על המפנה הלשוני וחשיבותה של השפה המאפיין האנושי המרכזי הלכה ותפחה עם השנים ועם הפוסט-מודרניזם. לאור זאת, אין תימה כלל כי הרוב המוחץ של המדענים העוסקים בתחום מסרב בתוקף ובלהט להכיר במערכות תקשורת בעולם החי כמקבילות באופלן כלשהו לשפה האנושית. במחקר הנוכחי בחנו המדענים סרטוני וידאו שצולמו לפני 15 שנים ותיעדו שיחות בין הבונובו פונבונישה לבין החוקרת המפורסמת סו סאבאג'-רמבו. היות ולקופי-אדם אין המערכת המורפולוגית המאפשרת דיבור, התקשורת עמם נעשית, לרוב, באמצעות לקסיגרמות. לקסיגרמות הן כרטסות ועליהן סמלים שונים ומשונים, כל אחד מהם מסמל מילה אחרת (כל מאלף ומערכת הסמלים שלו). הסרט מתעד טיול ביער בו השתתפו פונבונישה, סס"ר, מטפלת נוספת והכלב שלה. פונבונישה לא ממש חיבבה את ההולך על ארבע והביעה את רצונה להנשא על ידיה של המטפלת שהיתה טרודה בעניני הכלב. לאורך כל הסרט סס"ר משוחחת עם פנבונישה אודות נושאים מגוונים (614 מילים), אולם זו האחרונה ממשיכה וחוזרת לנושא שמעסיק אותה באמת: הכלב הטורדני. גם כאשר סס"ר הציעה פתרונות אחרים לסוגיה המשיכה פונבונישה להתעקש. כמו תינוק טורדני, פנבונישה זכתה בויכוח ויצאה מהיער על ידיה של המטפלת (וכנראה תוך כדי שרבוב לשון ארוכה לכיוונו של הכלב). החוקרים טוענים במאמר, כי השיחה הנ"ל התנהלה תוך כדי הצגה של מאפייים רבים וחשובים של שיחה אנושית: חילופי דוברים מוסדרים, משא ומתן, הפסקות וחזרות. ממצאים אלו מעידים, כי קופי-אדם (לפחות בונובואים) מסוגלים לנהל שיחה שאינה מושתת על העברת מידע בלבד, מה שרוב חוקרי השפה מוכנים להגדיר שפה לא אנושית. המאמר מראה באופן ברור, כי פונבונישה ניהלה שיחה פעילה ומורכבת שמטרתה אינה רק העברת מידע. ועל זה אמר כבר קפרצה: Bonobo power ואני אוסיף: דבע עליך חומסקי!

Pedersen J, Fields WM (2008). Aspects of repetition in Bonobo-Human conversation: Creating cohesion in a conversation between species. Integrative Psychological and Behavioral Science. 10.1007/s12124-008-9067-6

ולקינוח: מתי סאבווי יחזרו להפעיל סניף בארץ

uberfantastischedrektierchengemusewiesenschaft

מזג האויר המזעזע שעובר עכשיו מעל גרמניה הוציא אותי משיווי משקל. התאים הפוטואלקטרים שלי משוועים לקרני שמש וכל שהם מקבלים הוא מבול אחר מבול עם טמפרטורות שבארץ מקבלים רק במקררים. על אוגוסט כהלכתו שמעו הגוים? אני כמובן הגעתי לכאן מצויד בביגוד מינימלי וסנדלים, מה שסיפק לי הזדמנות מצוינת ללמד את ורנה את המילים שלולית וחלקלק.
כמה וכמה דברים טובים ממש נחתו על אוזני לאחרונה: פרדו ויולה מרוויחים ביושר את אוזנכם הכרויה בזכות שילוב מעולה בין קנטרברי לפופ קאמרי, מוזיקה שנדמה כי חלפה ופסה מעולמנו בשנות השבעים. אולם הם לא מסתפקים בזאת ומשלבים לא רק את הצדדים היותר נסיוניים של אותו עשור, אלא מביאים ניחוח פליידי לעיבודים המודרניים שלהם. יופי טופי של אלבום. J.J. Grey & Mofro עושים קאנטרי משמח וקופצני אולד סקול, מהסוג שמן הסתם צריך לנגן מאחורי רשת תרנגולות.
מפאת קוצר זמן, את יתר הדברים שכדאי לכם לבדוק אתאר סטנוגרמית: רוח קיץ זבראית הם הרכב ארי שמזכיר בעיקר את הולדרלין האדירים משנות השבעים. הוסיפו פעימה ללבכם, שכן הם לא מתקרבים כלל לרמתו של הרכב העל הזה, אבל הם עדיין מספקים קיתונות של פולק ימי-ביניימי. בתחום המוזיקה השחורה סורו לחללם של Prolyphic & Reanimator ושל B. Dolan, שניהם מוציאים אלבומים חדשים בימים אלו בלייבל בחביב strange famous והטו אוזן גם לאלבון ההופעה החדש של אושיית הסליז blowfly. בתחום האייטיז המתחדש נמצא את אלבומו החדש של קיד מונטנה היוצא – כמובן – ב-LTM. בקאנטרי נחגוג הוצאות מחודשות לאלבומיו של פורטר ווגונר ואת אלבומם של הוונקובריטים המוצלחים אלדוראדו. לא רחוק משם, וגם בקנדה, קווין קווין, שכל מי שיש לו חיבה לטום וויטס יאהב אותו במיידי, סופסוף מוציא אלבום חדש. Tweak bird שעושים רוק בסיסי מאד, הן מבחינה כלית והן מבחינת מהלכים מוזיקליים, אבל הם עושים זאת ביעילות ובחן. ובאותה שכונה, טיפה יותר אגרסיבי, יושבים להם פריזנשייק עם אלבום כפול חדש. אני קודם והתן לי תן לי חוגגים עשור לאלבומם המצליח ביותר עד כה ומוציאים אותו במהדורה כפולת דיסקים, הגרסא המקורית בה אמור היה אותו אלבום לצאת. על הדיסק השני נמצא עוד ועוד קאברים ממשפחת הפאנק לשלאגרים משנות השבעים. באלקטרוניקה נמצא את חתולים בפריז חובקים חדש ועל הגבול מהדסת הילדה מרי קיירסם הנורבגית אשר מוציאה אלבום טוב בלייבל מאד לא טוב (רונה גרמופון). ונקנח במוזיקה שתמיד מאד משמחת אותי ועכשיו, לאחר היציאה של הנגטיבלנד החדש, אני מקבל ממנה עוד בדמותו של אריך נגן שופך של רוג'ר ספישיס: חיתוכי ספוקן וורד מהירים על גבול הלא-שפוי.
וגם מילה אודות החדש של אוף מונטריאול: חארטה.
ולקינוח באמת: אום כל כך אהבו את ההופעה שהם נתנו באוגנדה הירושלמי שהם מוציאים עכשיו אלבום המתעד את ההופעה הזו (שארכה 4 שעות, כנראה בגלל סינדרום ירושלים). אותי זה מעניין בערך כמו קולקציית הצהריים של קוקי סן ז'ק לבית פראדה, אבל לקקמוזיק הזה יש קהל מעריצים, אז שיחגגו.

בשנים האחרונות חוקרים מובילים המתמחים בנוירולוגיה ובפסיכולוגיה של יכולת הספירה האנושית גילו את הפוטנציאל הטמון בחקר אוכלוסיות פחות מפותחות. מחקר חדש המופיע בכתב העת היוקרתי PNAS מוסיף עוד נדבך. ממחקר שביצע בריאן באטרוורת' בקרב ילדים אבוריג'ינים עולה כי בכדי לספור אין צורך כלל לדעת את שמות המספרים. באטרוורת' שיתף פעולה עם חוקרים אוסטרליים בחקר שתי קהילות אובוריג'יניות נפרדות ששפתם (השונה) נעדרת מילים או מחוות גופניות למספרים מעל 2 – יש להם את אוצר המילים הפרימיטיבי הקלאסי של אחת, שתיים, הרבה, ובמפתיע גם המילה למעט. כקבוצת ביקורת שימשו ילדים אבריג'ינים הגרים במלבורן. החוקרים הציגו לנבדקים בטווח הגילאים 4 עד 7 משימות תלויות-מספר ואלו הראו כי הם מסוגלים לחקות את החוקרים ולבצע המשימות בהצלחה. בכדי לגשר על הפער שבין תרבות עתירת מילים לספירה לזו האבוריג'ינית, הילדים התבקשו לבצע התנהגות מספרית במודאליות שונה מזו שהוצגה להם. כך, לדוגמא, הם התבקשו להקיש בעזרת מקלות כמות נקישות השווה לכמות צלילים שהושמעו להם. טראנסמודאליות נחשבת זה שנים ארוכות לקריטריון נוקשה להדגמת פעילותה של הפשטה, שכן ההעברה מחוש אחד למשנהו מחייבת תיווך הכרוך באבסטרקציה. החוקרים מדווחים כי ביצועיהם של האבוריג'ינים הכפריים היו טובים מאלו של האבוריג'ינים העירוניים, וזאת עד לכמות של תשע. למרות שבמקרה שלפנינו לא מדובר בטרנסמודאליות קלאסית, שכן פעולה מוטורית אינה חוש והמודאליות היחידה כאן היא האודיטורית, עדיין מדוברים בממצאים יפים. החוקרים טוענים כי ממצאיהם מעידים כי אכן יש לנו מנגנון מולד המיועד להתמודדות עם הממד הכמותי של העולם סביבנו וכי מנגנון זה בלתי תלוי בשפה.

Butterworth B et al (2008). Numerical thought with and without words: Evidence from indigenous Australian children. PNAS

משפה ומספר נעבור למשימות קוגנטיביות פשוטות יותר. במשך שנים ארוכות חוקרים היו משוכנעים שהאדם נפלא מהבהמה בכל פרמטר קוגניטיבי שהוא. כמובן שמדובר בפתפותי ביצים ובמקרים מסוימים לא רק שאנחנו לא יותר טובים, אלא אפילו פחות טובים מאחינו היקרים והיפים יותר. זיהוי-עצמי נחשב למדד ליכולת קוגניטיבית מפותחת ועד כה תועדה יכולתם של קופי-אדם, פילים ודולפינים לזהות עצמם במראה. מחקר חדש המתפרסם מעל דפיו של כתב העת PLoS Biology מראה כי יכולת זו קיימת אפילו בציפורים קטנות מוח כגון magpies. כיצד יודעים שהציפור מזהה עצמה במראה? לשם כך הומצא ניסוי הסימון, בו על גופה של הציפור מצויר סימן אותה היא יכולה לראות אך ורק באמצעות מראה. כאשר הציפור מראה התנהגות מוכוונת-סימן, לדוגמא גירוד או ליקוק, יודעים שהיא מודעת לקיומו שם. ממצאים אלו מראים כי יכולת זיהוי עצמי כה עתיקה שהיא אינה מחייבת כלל ניאו-קורטקס. בדומה לספירה, עוד יכולת קוגניטיבית מתבררת כשמורה מבחינה אבולוציונית וכי כישורים אשר בעינינו נתפסים כעדות לתחכום קוגניטיבי הינם דבר של מה בכך בטבע.

Prior H et al. (2008) Mirror-induced behavior in the magpie (Pica pica): Evidence of self-recognition. PLoS Biology 6(8): e202