לפתע גיליתי שהקטור זאזו (ובפי אמו פייר ז'וב), אחד ממפיקי האלקטרוני הגדולים של האייטיז ותחילת הניינטיז, שעבד עם מתים יכולים לרקוד, ביורק, סוזן ווגה ורביעית בלנסקו, נפטר מעונשו של עולם זה, לא לפני ששחרר אלבום חדש.
הרכב הפופ המתוחכם מפורטלנד פנים הארץ הלבן מוצאי באוקטובר איפי חדש שכולו צרפתית. טעימה חינמית בחללם. בורן ומועדון הדם הזב, הרכב שהיה חביב מאד על אניני טעם מקומיים לפני כמה שנים, חוזר עם אלבום חדש שיצא בלייבל של מייק פאטון באוקטובר. צפו לעוד מוזיקה שתתן אוירה לרימייק של סם ריימי לטווין פיקס. ג'סיקה לי מייפילד היא עוד ילדונת זבת חוטם שמעוררת גלי הייפ שגורמים לגולשים להקיץ בשעות הקטנות. כשרק 18 אביבים באמתחתה היא מקבלת כבר השוואות לניק קייב לאלבום הבכורה שלה (שיצא באמצע ספטמבר). אני מספר רק בגלל המגמה לא כי אני ממש מוטרד ממנה. Polar infinite מפוקיפסי עושה חיפחופ מחתרתי (השם היומרני לאיפי החדש – סינדרום סטנדהל – לבדו מספר את הסיפור) אשר בשנה עגומה זו מצליח לרחף מעל הבינוני. עוד אינדיקציה לצוק העיתים: למעמידי הפנים יש אלבום חדש... (בגיל שבו הם זקוקים כבר למעמידי ה....)
צמד מחקרים חדש מראה כי כלי ההונאה השכיח ביותר במקום העבודה הוא הדואר האלקטרוני וכי, באופן תמוה, המשקרים בע"מ, מרגישים כי השימוש בפורמט הדיגיטלי מעניק גושפנקא לכזב. במחקר הראשון , כחמישים סטודנטים למנהל עסקים קיבלו תשעים דולר לחלק בינם לבין עצמם ובין גורם פיקטיבי נוסף. גורם זה ידע כי סכום הכסף שניתן לנבדקים נע בין חמישה למאה דולר. הנבדקים שיחקו בגרסא שונה של משחק מאד מפורסם בכלכלה: משחק האולטימטום. בניסוי שלפנינו התנאי היחיד היה שהצד המקבל חייב לקחת כל סכום שיוצע לו. החוקרים הרשו לנבדקים לתקשר באמצעות דואל או באמצעות פתקים וכלי כתיבה. הסטודנטים התבקשו לציין מהו סכום הכסף שברשותם ומהו הסכום אותו הם מעניקים לצד השני. החוקרים מדווחים כי ביותר מתשעים אחוז מהמקרים, אותם סטודנטים שעשו שימוש באי-מייל שיקרו בנוגע לסכום שברשותם, וזאת לעומת 64 אחוזים בקרב אלו שדיווחו על כך באמצעות פתקים. בנוסף, אלו שעסקו בהעברה אלקטרונית היו קמצנים יותר והם גם דיווחו על סכום התחלתי ממוצע נמוך יותר מהממוצע מזה שדווח בדף ועט וגם העניקו סכום נמוך יותר לצד השני. בכדי להבין את ממצאיהם טוב יותר, החוקרים ערכו ניסוי המשך בו השתתפו כשבעים סטודנטים למנהל עסקים וממנו עולה, כי ככל שרמת ההיכרות האישית בין מתכתבי הדואל עולה, כך צונחת רמת ההונאה. מה עומד מאחורי הנטיה לשקר באופן מוגבר דווקא בדואל לא ברור, אולם די ברור שסטודנטים למנהל עסקים הם שקרנים לא קטנים. מישהו מופתע?
Naquin CE et al (2008). E-mail communication and group cooperation in mixed motive contexts. Social Justice Research Journal. 10.1007/s11211-008-0084-x
צמד חוקרים מאוניברסיטת UBC בוונקובר טוען כי אמונה באלוהים מעודדת אנשים לסייע לזולת, להיות נדיבים וישרים, אולם כל זאת רק תחת תנאים פסיכולוגים מסוימים. במאמר המופיע בכתב העת היוקרתי Science מדווחים החוקרים כי הם ערכו סקירת ספרות ממנה הם מסיקים כי אנשים דתיים מאופיינים ברמת פרו-חברות (מעשים המסייעים לזולת בעלות כלשהי למבצעם) גבוהה יותר מזו של חילונים, אולם תחת שני מקרים: אם המעשה הפרו-חברותי מעצים את המוניטין של המבצע או אם הרעיונות הדתיים זכו לרענון סמוך לזמן המעשה. החוקרים שילבו ממצאים מאנתרופולוגיה, כלכלה ופסיכולוגיה
הדיון באבולוציה של הדת לוהט כתפוד בל"ג בעומר בימים אלו, הן בגלל מאבק האיתנים בין דארוויניסטים לניאנדרתלים המצדדים בתכנון תבוני (intelligent design), הן בגלל העניין ההולך וגובר בניתוח אבולוציוני של התנהגויות קוגניטיביות מורכבות והן בגלל זמינותן של טכנולוגיות הדמאה שונות המאפשרות פסודו-כימות של התנהגות. נראה כי הנוצרים מתכוננים למלחמת גוג ומגוג בכל מישור, כולל זה המדעי וכל האמצעים כשרים: פעם אחת דת מעודדת ערכים מועילים לחברה (כשצריך להצדיק מדוע אסור ללמד אבולוציה בבתי הספר) ופעם אחת היא מכה ארורה המייצרת פנאטיות אלימה (כשצריך להצדיק את המלחמה במוסלמים). מדע מגויס?
Norenzayan A, Shariff A (2008). The origin and evolution of religious prosociality. Science. 322 (5898): 58-62