Saturday 20 February 2010

היום בתפריט הילדים: עולל זכר ברוטב אוכמניות

נינקה ליס עושה טריפופ שנדמה שחלף מן העולם: מלא דמיון, עשיר בעיבודים, עתיר בכיווני מחשבה ורעיונות. והיא גם עושה את ה-כ-ל בעצמה (אם כי הוא משופעת עמוקות מביורק המוקדמת). הבעיה היחידה היא שהאלבום החדש לא מצליח לשמור על רמה אחידה ולצד כמה קטעים מבריקים באמת (מהסוג שלא שמעתי כבר מאז תור הזהב של הז'אנר) יש כמה שטיחונים ומחצלות שייטב לכולם בלעדיהם.




הפרויקט החדש של לידיה לאנץ' – רעש גדול סקסי - הוא חתונה פוליגמית המאחדת פרי ג'ז, בלוז, גאראז' ודארק

אייטיז כשהיא בעצמה להקת הבית. למעלה מעשרים שנה של עשיה מוזיקלית עם קול ייחודי המתעקש לא לבוא באור הזרקורים זוכים לביטוי ראוי ביותר. דוגמית מהאלבום יצאה לפני כחצי שנה אבל החודש יוצא האלבום רשמית ובמלואו. הנה ראיון עם הגברת ודגימות בהופעה חיה:



רקדן הדיסקו הבר מינן של או ילדים הוא אחד מהשירים המצוינים של 2009 והנה הוא זוכה לרמיקס מופלא לא פחות. מעשה כשפים, אלכימיה של ממש: לקחת זהב ולהפוך אותו ליהלום.



גם ג'ון זורן הוא מל"ו צדיקים בעיניה של עוזה המזדקנת. הדיסקומן המטורף הזה לא חדל מליצור ולהפיק ולעיתים מתחת ידו יוצאים מפחי נפש אדירים ולפעמים מדובר בפנינים עטויות פז. בדיוק לפני שנה הוא שיחרר את האלבום ה-22 במספר בסדרת הפסקולים שלו, שם לראשונה הוא נתן להרכב ווקאלי את קדמת הבמה וזה תגמל אותו ביצירה כבירה. באלבומו החדש הוא חוזר לקונספט זה ונותן לארבע נשים לבצע את הפרק ה-13 בסדרת ספר המלאכים ומדובר שוב בנצחון מוזיקלי. וראו זה פלא: ההרכב מגיע לשתי הופעות בארץ, האחת בלבונטין 7 בסוף מרץ והשניה בירושלים.

הצמד האמריקאי מסכת הזהב שלי חוגגים אי.פי חדש של פופ פסיכדלי תזזיתי (לא במובנו הסיקסטיזי ולא בטראנסואידי) שנוגע בלא מעט סוגות אחרות.



רומן האווירה הם צמד אירי שעושה אינדי במיטב המסורת הבריטית (הגדרה לא קומוניקטיבית מספיק?). בקליפ כאן למטה אין ולו שניה בודדת של וידאו, שכן הוא מורכב מכ-15 אלף תמונות סטילס!


The Ambience Affair - Devil in the Detail from Souljacker on Vimeo.


המטאל של היום הפך ברובו המכריע לתצוגת יכולת. לא מוזיקלית חס וחלילה, טכנית בלבד. דמיינו בעיני רוחכם את המקבילה המוזיקלית של הסרטונים עתירי הצבע שנועדו להפגין את יכולותיה של טלביזיה חדשה. אז כן, נגני המטאל היום זריזים מאי-פעם. ו... די זהו. מולך ההפקה שיוצר מצב בו כל סאונד חדש הופך לסטנדרט התעשייה מחייב כל להקה ללכת בתלם סלול ובניר מוגדר. מטאל פעם היה כל כולו סביב התמה המרכזית של לכלוך: סאונד מלוכלך ודברים שפושט לא במקומם (את לגייס את ההגדרה הסוציולוגית של לכלוך). מטאל ופאנק גם פעם סימנו פתיחות והיום אין דבר יותר מובנה ומקובע באופן האנאלי ביותר (אם לגייס מטאפורות גריינדקור): דום, בלק, גריינד, דת', ברוטאל וטקניקל הם מגרשי משחקים זעירים עם סובלנות אפסית לטעויות. זו אדמה חרבה שמוזיקה לא יכולה לצמוח עליה ורק אבק טכנוקרטי ורעש לבן צובעים אותה באפור מדכא. שאל אותי לא מזמן חבר "אז מה בכלל אתה אוהב במטאל?". אם הכוונה למטאל הנ"ל (להוציא סטונר, רסיסי ת'ראש פה ושם וקומץ להקות שעדין עושות אולד-סקול) התשובה היא כלום. אבל אם נסיט מבטנו טיפה שמאלה נמצא גאולה בדמותו של ההארדקור. הזא'נר היחיד שמיום הווסדו לפני למעלה משלושים שנה שומר הן על יושרה מוזיקלית (אם כי בעליל לא כזו שתנעם לאוזנים רבות) והן על המחויבות לרקע החברתי/תרבותי ממנו הגיע. לך תהרס! הם מהרכבי ההארדקור החדשים היותר קשוחים שתמצאו, בתור דוגמא טריה מהיום.


גורי צרצרים אינם זוכים לראות את אמהותיהם יען כי אלו מטילות וזונחות. יחד עם זאת, מחקר חדש מראה כי למרות הנטישה, האמהות מעבירות לצאצאיהן מידע החשוב להשרדותם. צמד חוקרים אמריקאי לקח צרצריות שדה הריוניות מהמין Gryllus pennsylvanicus וחילקן לשתי קבוצות: האחת נחשפה לטורף (עכביש) והשניה לא. שיני העכביש כוסו בשעווה בכדי להבטיח שהוא אכן יתקוף אך לא יהרוג את הצרצריות. החוקרים חשפו את צאצאי הצרצריות משתי הקבוצות לעכביש ולמדו כי אלו שנולדו לאמהות שנתקפו הזדרזו לחפש מסתור ושהו בו פרק זמן הארוך ביותר מכפליים מפרק הזמן בו הסתתרו הבנים של צרצריות שלא נחשפו לטורף. באופן טבעי, אחוז השורדים היה גבוה באופן משמעותי בקרב בני ה"נטרפות". כמו כן, הצאצאים לבית הנתקפות הפגינו שיעורים גבוהים יותר של התנהגות קפיאה (העדר מוחלט של תנועה בכדי להמנע מגילוי) בתגובה לקורי עכביש או הפרשותיו. החוקרים גם בחנו התנהגות זו בטבע והשוו את התנהגותם של תינוקות צרצרים מאתרים עתירי או דלי עכבישים ומצאו התנהגות דומה. ממצאים אלו מעידים כי העברת מידע בין-דורית אפשרית גם בהעדר קשר פיזי בין הורה לולד וכי מידע זה מעצב את התנהגותו העתידית של הולד. המנגנון המאפשר זאת אינו ברור כלל ועיקר, אולם העובדה שהקשר היחיד שהיה בין האם לבניה ובנותיה היא בתקופת ההתפתחות המוקדמת הרי שניתן לשלול התנהגות ולהתמקד במנגנון מולקולרי

Storm JJ & Lima SL. 2010. Mothers forewarn offspring about predators: a transgenerational maternal effect on behavior. American Naturalist 175: 382-390