איזה כיף שעל חברים טובים תמיד אפשר לסמוך בצוק העיתים! בשנה כה מזעזעת מבחינה מוזיקלית כל ידידי הטובים שעו לתחינתי ובאו לעזרתי: אחות עם פצע, הרברט, פורטיסהד ועכשיו מצטרפים לרשימה גם קסם פסנתר. זוכרים שכתבתי שהרברט הוא אחד ממתי מעט גאונים מוזיקליים ההולכים בקרבנו? ובכן, גלן ג'ונסון, המנוע מאחורי פיאנו מג'יק הוא גאון נוסף. באותו קליבר. באופן חד-משמעי: מי שלא אוהב אותם (לפחות אלבום אחד) הוא בעיניי פגום קוגניטיבית באופן חסר תקנה. אלף עותקים בלבד בהדפסה חד-פעמית של איפיפון קצרצר בן 17 דקות בלבד.
הפתעה עצומה: לאחר שנתיים של דממה, מקבתי ביש המזל, להקת הפרוגרסיב/דרמטיק מטאל היחידה ששווה משהו, מוציאה אלבום כפול. האלבום הראשון (the bastard), שיצא ב-2001, הוא פסגת האפיק מטאל, מביט בגיחוך מרחוק על כל החרא הסקנדינבי. האלבום הנוכחי רחוק מאד משחזור שיאי האלבום הראשון, אבל זו הזדמנות נפלאה להכיר להקה שבאמת שולטת בז'אנר שלה (בחללם תקשיבו ל-you should have slain me).
ג'ייסון פירס, הלא הוא J. Spaceman מ-spiritualized חובר ללא אחר מפסנתרן הג'ז האולטרא-כביר מת'יו שיפ בכדי להוציא אלבום חדש ב-Treader. צפו לקטעי דרון ארוכים ומורכבים במיוחד. פונטיאק חוזרים במיני אלבום ב-thrill jockey שישמח חובבי רוק זוויתני (תמיד חלמתי לתרגם את המונח הזה לעברית...) ופסיכדליה. נסיוני מכיוון אחר הוא החדש של רולו טומאסי שיוצר ספאזקור (שזה כמו שני הבאנגלים הראשונים).
ההייפ סביב ה-library tapes מסיבה בלתי ברורה פשוט מסרב לדעוך ובכדי לרצות את ההמונים דייויד וונגרן מוציא עכשיו אלבום חדש . חדש גם לחבר'ה ההיפראקטיבים הדוקן שלצערי אחרי שני קטעים (מצוינים, ותיקים ומוכרים עוד מלפני האלבום) לוקחים ריטלין ומתחילים לשעמם.
סאם דאן יצר ב-2005 דוקומנטרי על מטאל שהדהד ברחבי העולם. עכשיו הוא משחרר סרט המשך שבוחן את השפעותיו העולמיות של הזא'נר ויוצא לו סרט עוד יותר טוב. סרט חובה בעיקר לאלו שלא מבינים איך אנשים אוהבים מטאל – לשם שינוי סרט לא נועד לשכנע משוכנעים.
No comments:
Post a Comment