Tuesday 16 September 2008

ריצ'רד רייט, הקלידן של פינק פלויד נפטר אתמול מסרטן.

מקילדורה מוציאים בימים אלו אלבום כפול חדש האוגד בתוכו קטעים שטרם שוחררו לחלל האוויר. למי שלא מכיר, מדובר בהרכב שעושה משהו שאפשר לקרוא לו פולק-קאנטרי-גייזינג, אולי. המעניין הוא, שזה הדבר הקרוב ביותר בעתיד הנראה לעין לקטעים חדשים של תהלוכת הלב השחור (אחת הלהקות האהובות עלי ביותר), שכן פול ג'נקינס וטובאייס נת'ניאל מ-BHP מתארחים בכמה קטעים. דניאל פאדן מן הסתם מוכר יותר תחת השם וולקנו בר. כעת הוא מוציא אלבום סולו תחת שמו המקורי, וכיאה לברנש שאת רוב תוצרתו מוציא בלייבלים של אחות עם פצע, עסקינן באלבום אקספרימנטל למהדרין.

אלו האמריקאית רוקחת תבשיל מוזיקלי עשיר בטעמים הנשען בעיקרו על קברטיקה אלקטרונית עם חוש מפתוח מאד למלודיה. רק על השם מגיע להם אזכור: מקהלת הגוספל של הר אגנוסטי הקנדיים הם שגרירי רצון טוב של בלוגראס ובלוז ולפני כחודשיים יצא אלבום חדש. אמא אמא מגיעים, כמו דברים טובים רבים אחרים, מוונקובר המופלאה. אמא*2 עושים רוק פופי משועשע ובימים אלו משיקים את אלבומם השני. הפלצטו כמובן תורם לאוירת "חגיגת הסריסים". מרני סטרן מגיעה עם גב רציני בדמות הלייבל קיל רוק סטארז. היא עושה מה שנקרא רוק לפטפילד ובשביל לתרום לתדמית, האלבום החדש שלה נושא שם א ר ר רו וו ך מאד (האלבום דלף כבר, חודש לפני היציאה, אבל הלינק אליו הוסר. לבטח ישוב עוד כמה ימים). אם חשקה נפשכם בקצת ג'אז ווקאלי לכוסיות, שימו פעמיכם לעבר אליזבת' שפרד, שמצליחה לא להעליב אף אחד בתוך כדי. ובמעבר סוגתי קליל, זוזוברה היא לא רק מסעדה מעולה לרעבים באמת, אלא גם הרכב מטאל דורסני שמשחרר חדש בהיידרה-הד.

איך לא שמו לב, אי שם בניינטיז, שהמשחק בטווין פיקס הוא לאיכות מה שחומוס טעים לבהדונס? אלמלא הציפיה לגמדים וענקים המדברים לאחור, מזמן הייתי מפסיק לצפות.
לעומת זאת, את כמויות היופי וחומד המתפרצות של פוסטר אי אפשר לכמת ו/או לעצור, ולכן אחלוק עמכם תמונה נוספת שלו

No comments:

Post a Comment