catch me on the scenic route, with my penis out

הרבה זמן עוזה דממה היות ודצמבר הינו חודש שרק אדם אחד בעולם נהנה ממנו: קליף ריצ'רד. מוזיקה טובה אין וכולם עסוקים בסיכומים. עוזה תסכם את השנה בפוסט ארוך במיוחד, אבל רק בסוף השנה ממש.

תזמורת הרדיו של הרדיו הצפוני עושים פופ בארוק בואכה קנטרברי דוגמתו יש מתי מעט כיום. והנה בתחילת החודש הם שיחררו אלבום חדש. קנדה (kaneda) הם הרכב פוסט-רוק בריטי שמתאים פיקס לימות החורף (לא שיש לנו חורף, אבל הם בריטים ולהם זה בטח עושה טוב). פוסט-רוק הוא ללא ספק ז'אנר הקאמבק של 2008. מוזר הענין הזה של קנדה ופוסט-רוק: הלהקה והלייבל בז'אנר הם ממוריאל (silver mt. Zion וקונסטליישן, בהתאמה), יש להקת פוסט איסלנדית בשם קנדה ועכשיו זה. סתם מחשבת שעמום.

בטמטומם המושרש עד לשד עצמותיהם, מבקרי הקולנוע של עכבר העיר (מוצר איכות נוסף מבית שוקן) פטרו את Cadillac years בתור סרט "לקהילה השחורה" וזאת מבלי לראות בכלל את הסרט אלא רק את הכרזה ואולי את הטריילר. למעשה מדובר בסרט המוזיקה הכי טוב שיצא השנה, שכן הוא מתאר את עלייתה ונפילתה של chess records תוך כדי מפגן משחק משובח של ג'פרי רייט ומוס דף. ללא בלוז לא היינו יושבים היום ומנסים לסכם את 2008 במוזיקה וללא צ'ס רקורדס לא היינו יודעים בכלל מה זה רוקנרול (ותשאלו את הביץ' בויז, אלביס פרסלי ולד זפלין ממי הם גנבו את הכל). סרט חובה לכל שוחר מוזיקה אמיתי (ומעבר לזה: ביונסה זורחת סופסוף כשהיא עושה את אטה ג'יימס בביצוע נאמן למקור ללא כל חרטטת ההפקה הנוצצת של בעלה).

שמונה קטעים דלפו כבר לרשת מהפרודיג'י החדש ואם אלו אכן הקטעים האמיתיים, הרי שאדון הולט וחבורתו בבעיה קשה כי מדובר בפויה של ממש: העלאת גרה של חומרים שכבר בשנות התשעים נס וברח ליחם והוחלף בליחתם.

הודות להמצאה המופלאה של מזעור וקבצי אודיו אני יכול לתת דרור ליצר המינימליזם הדורסני שלי ולוותר על אוסף הדיסקים והתקליטים שלי. עסקינן באוסף מגוון של קלאסי (לסוגיו), ג'ז, והרבה סוגות במוזיקה הפופולרית. מי שמעונין ברכישה מוזמן לשלוח דואליקו ובתמורה אשלח לו/לה קבצי אקסל מפורטים (dr_collosus@hotmail.com)