Fitzy has a Mitsy

החדשות הטובות ביותר שהגיעו מסצינת המוזיקה בארץ זה ירחים א-ר-ו-כ-י-ם. בשבעה בינואר באוזןבר ישיקו גיישה נו את אלבומם השני. שש שנות המתנה ארוכות ושנה שלמה של הפקה מגיעים לקצם והאלבום הטוב ביותר שלהקה ישראלית עשתה מאז אמצע שנות התשעים ימצא את דרכו להפצה דיגיטלית בבנדקמפ. בלי רמז למצמוץ מדובר באירוע המוזיקלי הכי חשוב של המוזיקה האלטרנטיבית (בהעדר מונח אחר) בארץ. לדאבוני המיספייס מתוחזק בצורה עלובה והבנדקמפ טרם נסק אל-על אז זה מה יש.

GeishaNo – Jumper (2009) www.myspace.com/geishano

object width="640" height="505">

ומנושא לנושא באותו נושא: דוקטור קור הוא פרויקט מטאליזציה של להיטי אתניקס. הרעיון עלה במוחו של גיטריסט העל רון בונקר (לשעבר מידנייט פיקוקס, היום אביב גדג') והוא גייס לשם כך את מתופף הצמרת חגי שלזינגר (ההוא מגיישהנו) ויחד הם ליקטו כמה מטובי זמרי סצינת המטאל בארץ. הרעיון ממש מתבקש והביצוע לפעמים מבריק אך לרוב בינוני. ברגעיו הטובים מדובר ביציאה גאונית של ממש, בעיקר באיחוד החוזר עם איתן רדושינסקי (ציפור מדבר, שהוא גולת הכותרת של הפרויקט, וגם בובה הפאנקי), בגרסת הסטונר המשובחת ללא לבד עם אביטל תמיר ואל האור עם זאב נחמה עצמו.

Docotrcore http://doctorcore.bandcamp.com/

בתחילת השבוע סיימה עוזה פרויקט כתיבה בן ארבע וחצי שנים. החודשים האחרונים היו סיוט מתמשך ועכשיו הקדחתנות והלחץ הוחלפו בתחושת ריקנות, מעין תגובה פוסט-טראומטית. עוזה אינה ידועה בתור אחת ששוקעת בדברים, אז לכן כל התהליך נמשך עד שהקטע התפלצתי הזה בא וגאל אותה מייסוריה המדומים. אין כמו וולגריות אירית המערבת חיות משק בשביל לשפר את מצב הרוח. אני חושב שזה מחליף את Fuck you בתור השיר המשמח של השנה. גאוני!

<object width="640" height="385">>

כבר מאוחר ואין לי כח להרבה מלל אז הנה רצף של שירים שאהבתי בשבוע האחרון

Grouplove – Colurs (2010) www.myspace.com/groupmusic

Colour revolt – The cradle (2010) www.myspace.com/colourrevolt

Two wounded birds – My lonesome (2010)

Mountain man - Animal tracks (2010) http://mountainman.bandcamp.com

15 years - pull in emergency (2010) www.myspace.com/pullinemergency

The climbers – The good ship (2010) www.myspace.com/theclimbers/

Nichelodeon – Apnea (Lizard, 2010) www.myspace.com/nichelodeonband

Bjork – Trance (2010)

לחוקן חוקים משלו

ארנולד דרייבלאט הוא איש אשכולות במובן הקלאסי של המילה. הוא יוצר בכל כך הרבה תחומים שקשה לעקוב אחר התפוקה שלו. לעניננו עכשיו, הוא אמן מיצג ומוזיקאי. כבר שנים ארוכות שהוא מסתובב עם פרויקט שנקרא חדר הקריאה, המבוסס על ספר המתעד את כל המי ומי במזרח ומרכז אירופה ב-1933, שמות, משלח יד ופיקנטריה. בפרויקט כמה וכמה קריינים קוראים מתוך הטקסט הזה. מיותר לציין את התפקיד שלקחו היהודים בהיסטוריה האינטלקטואלית המתועדת שם. עכשיו לקח דרייבלאט את הפרויקט והקליט אותו בלייבל שהוא ביתו, צדיק (מי עוד יוציא אלבום כזה אם לא זורן?).

Arnold Dreyblatt - Who's Who in Central and East Europe (Tzadik, 11-2010)

כשצחנת הבאושים לבית ווסט עדיין מהדהדת באוזניי והרקבון והרפיסות שנצרבו על רשתותי למקרא ההתמוגגות האורגזמית הקולקטיבית מאסופת התווים הדלוחה שהיא האלבום החדש של ק"ו הגיע חבל ההצלה הזה. הצמד האירי הזה עושה מה שנניתןלכנותו דום היפ-הופ. מפוחית פה, ביטים שמושכים מטה-מטה, מילים שלא סולחות ואויירה אפלולית כמו דמדומים ביום נובמבר מושלג על שפת הים הצפוני. האלבום הזה כל כך טוב שהוא מיד הזכיר לי את יצירת המופת ואחד מאלבומי החיפחופ הגדולים ביותר באוזני, אלבום הבכורה של Power struggle.

Melodica deathship - Doom your cities doom your towns (Self released, 10-07-2010)

Ô paon הוא שם הבמה של ז'נבייב קסטרה מקבק. המרחבים המושלגים והיערות הקפואים היוו שהראה ברורה למחול המכשפות הפגאני הזה. תיירי אמאר המופלא מהקולקטיב הבלתי נדלה של GSY!BE אחראי על ההפקה וההקלטה שנשמשכה שלוש שנים. החמימות שמשרה האלבום הזה מתעתעת כמו התופינים הטורקיים של מלכת הקרח מנרניה אבל איזה תגמול! יופי טופי של מוזיקה.

Ô paon - Courses (Self released, 07/09/2010) http://www.opaon.ca/

פיסת פופטרוניקה דביקה וחמימה שלוקחת עצמה יותר מדי ברצינות (ערום מרומז נחשב בחוגים מסוימים לערובה לאינטלקט חסר פשרות), אבל שיר זאתי להיות יוצא מוצלחת.

The good natured - Be my animal (2010) www.myspace.com/thegoodnatured

קצת גאראג' בחורות שבדיות לגבינים ולא מתוחכם, אבל היי, ממתי גאראז' זה מתוחכם?

Those dancing days – Fuckarias (2010) www.myspace.com/thosedancingdays

האדון לינץ' מתעסק במוזיקה כבר עשורים לא מעטים אולם רק לאחרונה הביא את עצמו גופו לקדמת הבמה. בשנה שעברה היה זה הפרויקט רווי הבעיות עם דיינג'ר מאוס וספרקלהורס והנה הוא עכשיו חופשי נטו. סינגל ראשון, צד א' מחורבן ברמות לא נעימות (כמו שיר של קניה ווסט) והצד השני מספק מזור לאוזנים שסבלו זה עתה עם נוסחא בדוקה של האדון לאון: תחליפו את ג'ולי קרוז, תעדכנו מוזיקלית שני עשורים קדימה והא לכם השיר הזה

David Lynch – I know (2010)

השיר הזה הפך הרכב פאנק/חיפחופ בינוני עד הזעת יתר לשלאגר עדכני הודות להוק דביק יותר מליחה של אלפקה ומילים משעשעות לעיתים (תודה לאלון)

Torpedo boyz - Ich bin Ausländer (Leider zum Glück) (2010) www.myspace.com/torpedoboyz

ריק טומלינסון הוא אשף גיטרה בריטי שבתחילת השנה שחרר אלבום אינסטרומנטלי תחת שם הבמבה קולם של שבעת הרעמים. האזנה לאלבום כולו עלולה להיות חוויה לא קלה, במיוחד לאלו מאיתנו נעדרי הנטיה להעריך טכניקה נטו. יחד עם זאת, הקטע הזה הוא מופת של פיסכדליה אוריינטלית. מזיכר מאד את העבודה של רון בונקר (המשובח בפני עצמו) עם טווסי החצות. אולי רדושנסקי צריך לפנות לטומלינסון ולקחת את הפרויקט שלו אל מחות לגבולות כנען?

Voice of the seven thunders - The burning mountain (2010)

איפה החתול שיאכל את טוויטר?

נפתח עם כיף צרוף. טראביס ברקר הוא הבורסקאי של אשפה 182. כעת הוא מוציא אלבום סולו בו הוא משתף פעולה עם כל מיני ידועים יותר וידועים פחות. בקטע הזה הוא חובר לטום מורלו (שפשוט לא מסוגל לטעות בשנים האחרונות), ריזה הענקי וריקוון לקטע רצחני ביותר.

Travis Barker ft. Tom Morello, Raekwon & RZA - Carry it (2010)

דון מקארת'י מסתובבת כבר לא מעט שנים עם מרכולת האוונט-פולק שלה ומהממת קהל אחר לייבל. בשנה שעברה היא שחררה אי.פי קצרצר ובו שני יהלומים שיכנסו לפנתאון הז'אנר ללא כל צל של ספק. האלבון החדש שלה מאכזב לאור התקופה של השנה הקודמת, אבל גם ברגעיה החלשים מקארת'י יכולה ללמד את המון הפריק פולק איך עושים את זה באמת.

Faun fables – Housekeeper (from: Light of a vaster dark, Drag city 16/11/2010) www.myspace.com/faunfablesmyspace

גם שנון רייט שיחררה בשנה שעברה אלבום שעוזה בחרה לטובים של אותה שנה. גם היא מאכזבת בחדש שלה, לא בגלל שאין בו שירים טובים, אלא פשוט בגלל שאין בו מספיק שירים טובים כמו בקודמים. השעון השוויצרי של רייט גורם לה לייצר תופיני שרתבת מגורענים וממכרים על פי נוסחא מנצחת של שילוב בין רוק ביצות לבין כישורי הסינגר/סונגרייטר המחודדים שלה.

Shannon Wright – Violent colors (from: Secret blood, Flightstories 31/10/2010) www.myspace.com/shannonwright

ולקינוח, אני הקטנה חוזרת באלבום חדש ובו עוד ממרכולת הניאו-קברט שלה. אישה מכוערת להפליא שנעה בחלל באופן דוחה ויזואלית אבל אז, או אז, פותחת קוואזימודו את גרונה וממטירה שצף קולח של מילים באווירה אקספרסיוניסטית לופתת ושואבת את המאזינים שלה לתוך עולם לא קיים יותר.

Little Annie & Paul Wallfisch - Tomorrow will be (from: Genderful, Southern 05/03/2010)

www.myspace.com/littleannieakaannieanxietybandez

הוינאים אכן גזענים

אז מסתבר שחנות התקליטים הראשונה שעצרתי בה היא נאד נפוח. מעין תרגיל לא מוצלח במה היה קורה אם היו נותנים לאנשי הריפראף/פרוזדור לנהל חנות תקליטים. זה בדיוק מנעד הזאנרים שלהם וזו בדיוק ההערכה שהם נתנו לסצנה המקומית. ב-Rave-up עובדים אנשים מבוגרים יותר עם הבנה עמוקה יותר וכבוד גדול יותר למקומיים, לטוב ולרע. במקום חמישה דיסקים אומללים שקיבלתי ב-Substance זרם בלתי פוסק של כשלושים דיסקים הגיע רק בתור סיפתח. אז הנה עוד נדבך במסע להכרות עם מוזיקת השוליים בוינה.

את אלו מצאתי לבד. אל תתנו למניין הצפיות לבלבל אתכם. בעוד שהלהקה היא ללא ספק קוריוז (הם בונים ומנגנים על כלים שעשוים כולם מירקות) המוזיקה שהיא עושה דואגת להרחיק כל אוזן שאינה מורגלת במוזיקה תובענית. בימים אלו יוצא אלבום חדש.

The vegetable orchestra (www.myspace.com/thevegetableorchestra)

זה הודות לאנשים הטובים ב-Rave-up. הרכב פוסט פאנק וינאי נידח אבל כל כך מוצלח.

Viele Bunte Autos – Liliputaner (1983) www.myspace.com/vielebunteautosmusik

ועוד המלצה מהחנות. שילוב ביזארי שעובד באופן מפתיע של דארק וויב, ניו רומנטיק, יאנג גודז ואיינשטורצנדה. אין יותר אייטיז מהבחור הזה

Bruckmayr - I see them crying backstage (from: A little warning from the pimps, Angelika Koehlerman 2006) www.myspace.com/bruckmayr

נעזוב את אוסטריה, ונרחיק לאיי פארו. האלבום החדש של איבור הוא הטוב ביותר שלה עד כה והיא מציעה פופטרוניקה סקנדינבית מעושנת במיטב המסורת.

Eivør Pálsdóttir – Undo your mind (from: Larva, Copenhagen, 04/10/2010) www.myspace.com/eivorpalsdottir

צמד האנשים שמעלעלים בבלוג הזה יודעים ש-Piano magic הם באוזני עוזה כנראה ההרכב הטוב ביותר שקם ב-15 השנים האחרונות. רבות הושר ודובר אודות פועלו של האיש העומד מאחורי, גלן ג'ונסון, אבל יש עוד רבים וטובים העוסקים במלאכה. קלימה היא הזמרת של הקוסמים והיא עומדת בכבוד בשם התואר: יש לה את אחד הקולות המהפנטים ביותר שמסתובבים היום בשוק ועם הידע והכישורים שהיא רכשה במהלך עבדותה בפסנתר היא מוציאה בשבוע הבא את אלבומה השניה (כמובן שבלייבל של ג'ונסון ובהפקתו של חבר אחר ללהקה).

Klima – By my side (from: Serenades & serinettes, Second language 22/11/2010) www.myspace.com/contactklima

במגזין Fact כתבו שהם שילוב של שאקלטון וג'ון קרפנטר. אני מסתפק בזה.

Ensemble economique – Hail (from: Psychical, NotNotFun 19/10/2010) http://www.myspace.com/ensembleeconomique

ולסיום, פינת הברייקור. איגור הוא שילוב בלתי אפשרי: הוא גם ברייקוריסט וגם צרפתי. לכאורה מתכון בדוק לקטסטרופה, אולם הוא אחד היוצרים הכי מעניינים בז'אנר (לא שיש הרבה כאלו, אבל עדיין) והיכולת שלו לשלב בין ליטופים לראסיות מרשימה ביותר.

Igorrr – Cruciform dachshund (from: Nostril, Ad noiseam 11/11/2010) www.myspace.com/igorrrrrrrrrr

מרכולת ללא רוכש

כמו ז'אנרים רבים שמשקיפים על תור הזהב שלהם בטלסקופ, כך גם ההארדקור. ירחים על גבי ירחים עוברים להם בטרם ריליס ראוי לשמו מפציע בשמים המעכורים של הסוגה שהפכה לה זה מכבר ללעג ולקלס מנייריסטי. אבל, ותמיד יש אבל, מדי פעם מגיע בלון חמצן קטן שנותן אויר לנשימה ותקוה למדוכאים. כזהו החדש של פרסט בלאד. במילה אחת: לפנים (שלכם בלבד).

First blood – Confront (from: Silence is betrayal, Bullet tooth 09-11-2010) www.myspace.com/firstblood

בהמשך ישיר ומתבקש לפצצת ההארדקור הנ"ל, הנה האחרון של הפופיסט הצרפתי יודליס. שיר קליל, חביב ופשוט כיפי שמצליח להתחבא בינות חבריו הבינוניים מינוס לאלבום.

Yodelice – More than meets the eye (from: Cardioid, Mercury 25-10-2010) www.myspace.com/yodelice

לפני כמה ימים נכנסתי לגרסא המקומית של האוזן השלישית וביקשתי מהזבנים החביבים להרעיף עלי מכל טוב הסצינה המקומית. אחרי שכנועים ותחינות כל מה שהם הצליחו לגרד מתחת לבלטות היה חמישה אמנים, אף לא אחד מהם שהוציא משהו השנה. הבטתי אל מעבר לדלפק ושאלתי: אתה בטוח? זה הכל? אין שום דבר אחר שאתה יכול להגיד לי טוב על מוזיקה פופולרית בוינה? פלפל הלז עיניו לתקרה, עיקם שפתיו דרומה וצקצק בלשונו. אני מסרב להאמין לסברה שקיבלתי בחנות יעין כי זה פשוט לא הגיוני שעיר בסדר גודל כמו וינה תתהדר בכזו עליבות מוזיקלית. אי לכך בשבועות הקרובים אני אתור את כל המועדונים (וחנות תקליטים נוספת) בנסיון לאתר את אותו גרעין קטן אך איכותי שיביא כבוד לשטרודל. בינתיים, לשיפוטכם, שניים מהדברים שהמליצו לי עליהם

Gustav – Total quality woman (from: Verlass die Stadt, Chicks on speed 2008) www.myspace.com/gustavofficial

Soap and Skin – Thanatos (from: Lovetune for vacuum, Pias, 2009) www.myspace.com/soapandskin

מלון חמישה כוכבים הם הרכב ניו-וויב יווני (יחי שיכול האותיות) לא מזיק ונעדר יחוד, עד שמגיעים לשיר מינימל. אין וידאו וגם אין להטמעה, אז לכו לחלל וחפשו לבד

ואת פינת המוזיקה נחתום בשחור. וויליאם פארקר המעולה מסתובב לו בעולם כבר כמה שנים טובות עם מחווה לקרטיס מייפילד. בימים אלו יוצא אלבום ובו קטעים מהופעות חיות וקטעי אולפן של פרויקט זה.

William Parker – It's alright (from: I plan to stay a believer - The inside songs of Curtis Mayfield, Aum fidelity, 2010) http://www.aumfidelity.com/aum062.html

עוזה חולה על פילם נואר, השלוחה ההוליוודית של האקספרסיוניזם הגרמני וכנראה הז'אנר שממנו נבט כל דבר טוב שקרה על גבי צלוליד מאז. זה האחרון שראיתי. תענוג.

The mask of Dimitrios (Jean Negulesco, 1944)