האלבום שלם, גמור וחתום, אחרי מיקסים סופיים ואמור היה לצאת ביוני 2004 (טכנאי ההקלטה ואחרי המיקס היה עמי שלו). אולם הוא לא זכה – ולא יזכה כנראה – לראות אור ויניל. מדוע? ובכן, הלהקה התפרקה בגין אותה סיבה עתיקת יומין המוכרת ברשומות כ"חילוקי דעות אומנותיים" בין שני הסולנים. שביבי תקווה שהגצו לחלל האוויר עת התאחדו השלושה להופעת חד-פעמית בנו-לימיט בליין הז"ל פיפ שואו ב-2007 התפוגגו להם כגחליליות עם הנץ החמה. הדפסה של אלבום בדיעבד קשה מאד בכלל ועוד יותר במקרה הנוכחי, לאור העובדה שהשלושה עדיין חיים ונושמים ובנוסף לא יתאחדו בכדי לגבות את ההוצאה באיזה סיבובנצ'יק קטן. כיום אדון אברג'יל שר ומנגן בהרכב האינדי המשובח גיישה נו, חגי פרשטמן עובד קשה מאד בלחץ האדיר של ההופעות עם המונוטוניקס ואיתן רדושינסקי מנצח בגאון על קולקטיב הסירקס-קור האימתני טווסי החצות.
להבדיל מהאלבום הראשון, הפעם מונחת בפנינו סדרת שירים קצרצרה (האלבום מתוזמן ב-27 וחצי דקות בלבד עם תשעה קטעים). השינוי אינו רק טמפורלי: השירים בסייקל פאנקיים בהרבה והולמים ללא רחמים: קצר, חזק, מהיר וקולע. האלבום נפתח בשלווה עם השיר המעולה אנדורפין (שנכתב בהשראת חווית טביעה של מכר של דני אברג'יל) ומהר מאד הולך וצובר תאוצה ומגיע לקרשנדו חורק שיניים ברצף של שלושה קטעים שהם פשוט פניני אלטרנטיב קשוח: blood, no remorse ו-freakshow (שניים מהקטעים ששוחררו לרדיו בסינגל אמור היה להטרים את יציאת האלבום).
הנגינה בסייקל מהודקת וחסכונית יותר מרדיו מוות ושלושתם בכושר שיא. האלבום הוא החוליה החסרה למעריצים בדיסקוגרפיה הן של אברג'יל והן של רדושינסקי, שכן הוא מגשר על הפער שבין הפלסטיק הראשון לבין פרוייקטי ההמשך של השניים.
את העטיפה היפה עיצבה מירב שאול.
אני מעדיף לא לכתוב ביקורת על האלבום ואשמח אם מי מהמורידים יואיל בטובו לעשות זאת בעצמו.
האלבום מוצע לכם בשתי גרסאות: wav לאיכות חסרת פשרות (269 מגה, וכידוע על איכות משלמים ולכן צריך להוריד שלושה קבצים) ומפש 320 (59.8 מגה) לאיכות עם קצת פשרות.
חמור איכות גבוהה (להוריד את כל השלושה) איינץ, צוואיי אונט דריי.
וחמור איכות מפש.
מלכות שמיים!
ReplyDeleteיש לי אותו כבר זמן מה צרוב על דיסק מחבר שהשיג אותו ממר אברג'יל כמדומני. בהתכתבות מזמן עם איתן רודשנסקי הנכבד גם הוא היה מוכן לצרוב. בכל מקרה, יוזמה מבורכת להפצת הבשורה להמונים, מי יתן והאלבום ישא כנפיים וירטואליות!
ReplyDeleteאכן צודק מר שחם: יש כמה וכמה אזרחים מאושרים שברשותם הדיסק, אך לדאבון האוכלוסיה הכללית מדובר במקורבים בלבד. כמו"כ, ההפצה הרשתית נדחתה כי עד לא מזמן היו דיבורים (מופרכים בדיעבד) שהאלבום עדיין יצא בהוצאה רשמית וקשיחה.
ReplyDeleteאיזה כיף לשמוע את זה :)
ReplyDeleteתדאגו לעוזזזזזזה!
ReplyDelete