גם פרו טולס זה סוג של חומרים אסורים

בהיסטוריה הארוכה של האתלטיקה הקלה יש רק שיא פנומנלי אחד אשר בדיעבד ניתן לקבוע בוודאות כי היה כשר: ה-8.90 המפתיע של בוב בימון. כל שאר השיאים, החל מהמתקפה של הגוש הסובייטי דרך פלו ג'ו ובן ג'ונסון ועד פרץ השיאים הסיני הקצרצר (יום יבוא ואנשים גם ילמדו שהשיא של מייקל ג'ונסון ב-200 היה מצוץ מהמזרק) מזמן נדחקו לפינת המוקצים מחמת מיאוס’ – גם אם רובם לא נמחקו מהספרים. בדיוק לפני שנה כבר כתבתי כמה תופעת בולט אינה רלבנטית למין האנושי והיום רק אומר בצער כמה עצוב היה לראות אמש את פרנקי פרדריקס – אולי אחרון האתלטים הנקיים ובוודאות האחרון שישמש כשגריר אמיתי וכנה של המקצוע – נותן את תחזיתו במסיבת עיתונאים שקדמה לגמר. לאנשים כבר לא אכפת היום אם התוצאה הושגה בדרכים לא חוקיות – מבחינתם זה פשוט מקרה של מיקור חוץ של היכולת האנושית לאיזשהו חייזר, הכל בשם השעשוע ותרבות הצריכה. אין יום טוב יותר מלהתגעגע בו לשמות כמו ג'סי אוונס, אמיל זטופק, בוב היינס, סבסטיאן קו, ג'קי ג'וינר קרסי, דן אובריאן, או אדווין מוזס.

השיר הבא מוקדש לבולט ובכלל לכל האתלטים המקצוענים הפועלים כיום באשר הם:

הקלישאה שלבנים לא מסוגלים להבחין בין אסיאתים ושאסיאתים חושבים שכל הלבנים נראים אותו דבר עשויה להיות נכונה בחלקה. מחקר חדש מראה שלעומת אירופאים, נבדקים ממזרח אסיה מתקשים להבדיל בין פרצוף מופתע לבין פרצוף מפחיד או בין הבעת גועל לבין הבעת כעס. החוקרים טוענים כי הגורם לכך הוא הבדל באופן בו הנבדקים משני האזורים סורקים ויזואלית את הפרצוף עליו הם מסתכלים: האירופאים הלבנים סוקרים את הפרצוף כולו ומתמקדים בעיניים ובפה במידה שווה ואילו האסיאתים מתמקדים בעיניים בלבד. אי לכך, הבעות אשר נבדלות זו מזו בעיקר במצב העיניים נעלמות מעיניהם של נבדקים ממזרח אסיה. צוות חוקרים מאוניברסיטת גלזגו ערך ניסוי קטן (26 נבדקים בסה"כ) בו נבדקים התבקשו לקטלג תמונות של פרצופים שהוצגו בפניהם לכמה קטגוריות כלליות של רגשות. התמונות נבחרו לייצג את הרגש הנבחן על סמך סטנדרטיזציה העושה סוג של אידיאליזציה פיזיונומית. החוקרים התמקדו בתנועות העין של הנבדקים ובאחוז השגיאות שלהם בזיהוי ההבעה המוצגת. החוקרים מדווחים כי האסיאתים ביצעו הרבה יותר שגיאות מהנבדקים הלבנים וכי עיניהם התמקדו בעיקר בעיני הפרצוף המוצג. בכדי לעבות את הטיעון שלהם החוקרים בדקו גם את סוגי האמוטיקונים הפוצים בשימוש בשתי התרבויות והראו כי האסיאתים משתמשים בסמלים שונים לחלוטין מאלו בהם אנו משתמשים ואלו משקפים את מצב העיניים המתאים לרגש המתואר.

Jack RE et al. 2009. Cultural confusions show that facial expressions are not universal. Current Biology. 10.1016/j.cub.2009.07.051

מחקר חדש מראה כי הליכה על שתיים באה מלמעלה ולא מלמטה: אבותינו שוכני העצים הם אלו שהתחיל להזדקר ולא אבותינו שהידסו על הקרקע. למסקנה זו הגיעו חוקרים מאוניברסיטת דיוק לאחר שבחנו את עצמות פרק כף-היד של מספר מיני פרימאטים. החוקרים טוענים גם כי הליכת אגרופים הופיעה פעמיים במהלך האבולוציה וכי על פי שני מאפיינים של קריטריון זה ניתן לקבוע שגורילות נבדלות משימפנזים ובונובואים. היות ומאפייני הליכת האגרופים של שלושת המינים הללו החוקרים משערים כי ההבדל נעוץ בעובדה שהגורילות מבלות את זמנן על הקרקע בעוד ששימפנזים ובונובואים מבלים הרבה זמן על העצים.

Kivell TL, Schmitt D. 2009. Independent evolution of knuckle-walking in African apes shows that humans did not evolve from a knuckle-walking ancestor. PNAS. 10.1073/pnas.0901280106