אני אשפוך להאוזר את המעיים

סופסוף איכות חסרת פשרות: שניים מהקטעים (1 ו-3) באיפי החדש של עלילות פאן הם פשוט אדירים. לאיפי קוראים a table forgotten והוא הופק בשיתוף עם מט וולדרון שעובד גם עם סטייפלטון באחות עם פצע. מומלץ ביותר!

קראמד דיסק היו מהלייבלים החביבים עלי בשנות השמונים ותחילת התשעים. יובלות חלפו מאז, והנה נתקלתי לי בלהקה העונה לשם קארן ההלכת הבודדה, הרכב פאן-אירופאי ששר בכמה שפות ומשלב פופ ופולק באופן חכם, מעניין ובעיקר יפה. חיטוט בחללם הוביל לממצא המרגש, שהם מוציאים כעת את אלבומם החדש בקראמד.

יציאה נוספת שמגיעה אלינו מקנדה (הפעם מטורונטו) היא Culture reject, להקה של איש אחד שאמו החליטה לקרוא לו מייקל אוקונל אי שם בימים עברו. בימים אלו מיסייה אוקונל עושה פופ עתיר-רבדים שבעיקר משתדל. האלבום יצא באפריל. טוני גו' ואייט האובר-ותיק מוציא את אלבומו ה-21 ויש שם אפילו ביצוע מחודש לשיר הכה מופתי high sheriff of Calhoun parish. פאס/קל מגיעים אלינו מעיר המנועים אבל המוזיקה שלהם בהחלט לא תהווה פסקול לעיר קשוחה ושרירנית זו. הפסקלים עושים פופ עתיר קלוריות ואוורירי. לאור האלבום החדש, אולי הגיע הזמן לשקול מעבר דרומה (אלא אם כן הם בשליחות להאיר את דטרויט באור נגוהות מטרוסקסואלי)? בילי בוב זה שם שלרוב מבטיח מנה גדושה של גילוי עריות ודואר נע פארק קרוואנים, אולם במקרה של בילי בוב ת'ורנטון הקלחת הקדיחה תבשיל טעים. מעבר להיותו שחקן משובח, בב"ת הוא זמר מצליח ולפני כחודש הוא שיחרר את אלבומו החדש יחד עם ה-boxmasters. צפו לעומס במחלף אמריקנה/קאנטרי/פולק ויהיה שמח! באיחור של שנה מיום הולדתו השישים של דייויד בואי, מוציא הלייבל ראפסטר אלבום קאברים בו ניתן למצוא את קלי פולאר, מת'יו דיר, להתראות סימון, קארל קרייג ועוד. Various production המעולים חוזרים באלבום חדש ובו ששה רמיקסים שהם עושים לכל מיני (אמה פולוק, שוגבייבס, איאן בראון, foals ועוד) וששה רמיקסים שנעשים להם.