אי אפשר לכתוב היפסטרים בלי מיינסטרים

תענוג אינטרגלקטי! שני ריליסים חדשים למכשף הברייקור הבלגי משתמש קצה: האחד אי.פי שלו בבדידותו בו הוא מדגים לעדר כיצד עושים רימיקסים ובשני הוא חובר לסמפלר של הלייבל ססטיינד (בו ניתן למצוא גם את גרסת הברייקור לקונן הברברי, הטקנואיסט).

מונדו קאנה, הפרויקט "החדש" של מייק פאטון אמור לצאת רק במאי אבל הנה הוא דלף. אבל אין פה כל חדש, שכן ההופעה של החומרים באלבום הזה עלתה לרשת לפני ירחים רבים. מי שמצפה לפאטון א-לא FNM או באנגל, מוטב שיתרחק. זה המקום למעריצי פאטון אמיתיים, אלו שילכו אחריו לכל מקום, גם אם זה פעם לצרחות בחדרי מלון וגם אם לפופ על סף המחליא במתיקותו. כידוע, פאטון מעביר בשנים האחרונות ימים ארוכים ביותר באיטליה. עד עכשיו יצאו לו מזה שני פרויקטים מוקלטים (ZU וקורליאונה) והנה השלישי, בו הוא חוגג את מפעל הסליז לבית סן רמו, תחרות הזמר האיטלקית שניסתה להתחרות באירויזיון. פאטון מכסה את המקור בפאסון של גנגסטר נפוליטני בן 40 שעדיין גר עם אמא ועושה פרוטקשן על טוסטוס ובאיטלקית מרשימה. שימו לב בעיקר ל-ore d'amore ול-20 km al giorno שהם שירים גאוניים עוד במקור. אני מוכרח להגיד שאהבתי יותר את הביצועים בלייב.

ומנושא לנושא באותו נשוא, החדשות המרנינות אודות בואם של סיקרט צ'יפס 3 לבארבי, בשני במאי. אני משוכנע שרבים אחרים יכתבו על זה אז אין צורך שעוזה תשליך עוד שפם למדורה. פשוט בואו (גם אם הם ינגנו מהאחרון שהיה לא מוצלח) וזה למה:

פנינת פופ סמיכה, מקורמלת ופנטנסטית היישר ממעצמת הפופ הבלתי מעורערת אלבמה. עוזה גילתה באיחור, אבל צמד האחיות פירס יכולות להיות כבר עכשיו שגרירות של רצון טוב או פרזנטוריות של מזון חתולים. מאז 2007 דממה לא מפתיעה לאור איכותם המוגבלת של שאר הקטעים באלבום

ואתם חשבתם שאנא טלפנית הם להקה של שלאגר בודד.... הרכב הינוקות האוסטרלי שהרגיש צורך עז לחלוק עמנו את מחשבותיו אודות טניס שולחן לפני שלוש שנים חוזר באלבום שני. שלוש שנות שתיקה בגיל הזה שקולות לשממון בערבה של יוצרים בוגרים וניתן היה לצפות שמשהו שונה יקרה. אך לא. אותה נוסחה של פופ רוק קופצני שגם הפעם מצליחה לייצר רק שיר אחד ראוי. אולי הם היו עסוקים בבריחה מדינגו?

ג'ון ספנסר רב הפעלולים עשה צעד קריירה נבון ונשא לאשה את קריסטינה מרטינז המצודדת מבוס הוג. הצמד המלכותי חובר לסולקס לשילוב של אלקטרוניקה לאונג'ית עם פאנק, בלוז, אולדיז ובכלל משהו שנשמע כמו נסיון לשחזר את ההצלחה הכבירה של סוקיה.

ומי שלא מכיר את סוקיה, הנה דוגמית

ולקינוח, עוזה חוגגת את ההדפסה המחודשת של הקטלוג של אחת הלהקות האהובות עליה מהאייטיז. צ'סטר צ'יטה אומר מזניב