Give me my money back you bitch

והנה פוסט שכל כולו מוקדש למדע, או בערך מדע. מה שאני אוהב לקרוא לו gemusewiesenschaft.

שנים ארוכות פרות כנען סובבו ראשן למשמע שמן ומעולם לא תהו מדוע בחרו שוביהן להעניק להם שמות. סוגיה זו נפתרה עבורנו הודות למאמץ האינטלקטואלי הכביר של צוות חוקרים מאוניברסיטת ניוקאסל. גאוני דור אלו טוענים בכתב העת Anthrozoos כי פרות עם שם מניבות יותר חלב מפרות חפות משם – עד 260 ליטר יותר בשנה. החוקרים ערכו סקר בקרב למעלה מ-500 חוות ברחבי בריטניה. בקצת פחות ממחציתן הפרות נקראו בשם. בשישים אחוזים מהמקרים החוואים טענו כי הם מכירים את כל הפרות בשם (ויתכן כי הם מכירים עוד כמה דברים שבנוגע לפרות). ד"ר יעני-דוליטל שערך את המחקר טוען בשלווה מהאשרם שלו כי בדיוק כמו בני-אדם, גם פרות מגיבות בצורה חיובית למגע, זמן איכות וקצת אינטראקציה של אחד-על אחד. חיות בית ומשק בוודאות מגיבות באופן חיובי למגע וחום, אבל מה קיבינימט קשור שם לפרה? לא יאמן שכסף ציבורי מממן את החרטה הזו. זו פשוט צביעות חסרת תקנה ונסיון צבוע לנקות את המצפון שלהם: ברגע שנקרא לחיה מסכנה שהפכנו אותה למפעל ייצור חלב, פיצצנו אותה בהורמונים ואנטיביוטיקה בשם, אז הוכחנו לכולם שאנחנו הומנים ותרבותיים. הלוואי ופרה תקרא לחוקרים בשם שניה לפני שתדרוס אותם.

Bertenshaw C, Rowlinson P. 2009. Exploring stock managers' perceptions of the human-animal relationship on dairy farms and an association with milk production. Anthrozoos. 22 (1): 59-69

ועוד פיסת חב"ד מדעית מפעימה: מאמר המופיע בכתב העתBJU International טוען כי זכרים בשנות העשרים והשלושים לחייהם אשר נהנים מפעילות מינית גבוהה (הן עם שותף/פה והן בדד) מאופיינים בסיכון גבוה יותר מעמיתיהם המתונים (או אלו בגילאים מתקדמים יותר) לחלות בסרטן הערמונית. יופי נחמה!! מה אני אמור לעשות עם זה? לשאוף להתנזרות מינית בכדי להנצל מאימת הסרטן? ללכת נגד הטבע והדחף המיני שלי בכדי שהערמונית שלי לא תתנקם בי? כולם יודעים שסרטן של אברי הרביה קשור להורמוני מין ולכן מובן מאליו שעודף הורמונים יגביר את הסיכוי להתפתחותם. למה להעלות גרא ולציין את המובן מאליו? החוקרים הבריטים בזבזו הון תועפות בכדי לבדוק כ-430 גברים עם סרטן הערמונית ועוד 400 נבדקי ביקורת. הנבדקים היו לבנים בני 60 פלוס וכל החולים אובחנו בשנות החמישים לחייהם. שישים אחוזים מכל הנבדקים דיווחו כי בגיל 20 הם ביצעו לפחות 12 פעולות מיניות בחודש. 48 אחוזים שמרו על רמה זו בשנות השלושים, 28 בשנות הארבעים ורק 13 אחוזים בשנות החמישים לחייהם. החוקרים מדווחים כי באופן עקבי, הגברים החולים אכלסו את קבוצת הפעילות המינית המוגברת ביותר. 31 אחוזים מקבוצת הסרטן ו-39 אחוזים מקבוצת הביקורת דיווחו כי היו להם לפחות שש בנות-זוג למין במהלך חייהם. החוקרים מדגישים כי עיקר ה"סכנה" מקורה באוננות ולא ביחסי-מין. עוד דוגמא מאלפת להבדל בין סטטיסטיקה למדע: כל גיבון יכול לתקתק נתונים למחשב ולבצע ניתוח סטטיסטי. מה המספרים אומרים? מה אני אמור לעשות אתם? אתם נציגים של הכנסיה שנועדה למנוע ממני להשחית את זרעי לריק או לעודד מונוגמיה? WTF? זה פשוט טמטום במימון ציבורי.

אולי אם הם היו מאחדים כוחות עם צוות המחקר הקודם היינו יכולים להחיות את התנועה הקיבוצית?

Dimitropoulo P et al. 2009. Sexual activity and prostate cancer risk in men diagnosed at a younger age. BJU International. 103 (2): 178-185

חבריה של עוזה יודעים כבר כי כתב העת הפסודו-מדעי האהוב עליה הוא Journal of consumer research. מאמר חדש בכתב עת זה מתווה קווים לדמותו של הקפיטליסט הטוב. בדומה לחיילים, קפיטליסט טוב הוא קפיטליסט שלא חושב. צמד חוקרים, האחד אמריקאי ורעהו הולנדי, טוענים כי כאשר צרכנים מתלבטים יותר מדי זמן בנוגע לרכישת מוצר כלשהו הם מגיעים בסופו של דבר להחלטה שגויה וזאת לעומת אחיהם האמיצים שחותכים ישר ולענין, סומכים על תחושות הבטן שלהם ובוחרים מהר. החוקרים העבירו את נבדקיהם סדרה של חמישה ניסויים שונים במסגרתם הם התבקשו לבצע בחירה או אומדן איכות של עצמים שהוצגו בפניהם. החוקרים התחילו עם ציורים ועברו בהדרגה לסוכריות ולבסוף לדירות. חלק מהנבדקים הונחו להפוך בהחלטה בעוד שחלקם קיבלו הוראה להחליט מהר. החוקרים מדווחים כי ככל שההחלטה הפכה למורכבת יותר (דהיינו בעלת ערך גבוה יותר לנבדק) התועלת במחשבה על הבחירה הלכה והצטמצמה עד כדי התפוגגות. לדוגמא: כאשר לנבדקים נתנו שלושה מדדים להעריך איזו דירה טובה יותר הם עדין הגיעו לבחירה נכונה אולם כשכמות המדדים עלתה לתשעה ההתלבטויות פגעו בכושר ההחלטה של הנבדקים. האינטרס של מוכרים/משווקים הוא כמובן לצמצם את כמות המידע שהם מעבירים ללקוחות במטרה שאלו יחשבו פחות ויחליטו מהר יותר ויתעלמו מהמידע השלם והמלא אשר עשוי לחשוף צדדים שלילים של המוצר.

Nordgren LF, Dijksterhuis A. 2009. The devil is in the deliberation: thinking too much reduces preference consistency. Journal of Consumer Research. 10.1086/596306