המדען המודרני כסרגיי בובקה, או למה צעדים קטנים טובים לשמירה על הקביעות

הועדה הפסיכוגיאוגרפית יגרמו לדייויד טיבט להיות גאה מאד: אמביינט גותי מעוטר בבריטון אפל כמו נובמבר במערב האי הבריטי. עוד עדות לקאמבק העמוק של שנות השמונים על כל גווניהן.

אוונגליסטה הוא הפרויקט האחרון של הגברת היקרה קרלה בוזוליך . קרלה היא מוזיקאית בחסד ועוזה עוקבת אחריה מקרוב זה זמן מה, מתפעלת מאופיה הזיקיתי ויכולתה להביא נגנים שונים לחלוטין זה מזה להרכיב יחד פאזל מורכב ויפהפה שנשמע מונוליתי לחלוטין. ללא ספק אחת האמניות המגוונות והמעניינות ביותר הפועלות כיום בסיתרא אחרא. אלבום הבכורה יצא באוקטובר בקונסטליישן.

דניאל סטק-הומסי (?) זונחת את שמה המוזר לטובת שם במה מוצלח בהרבה (נהר באמצע) דרכו היא עושה קברט ברוקי (??) ניסיוני ענוג וזך כישבנו של בבון מסוקס בן יומו. השפעות חסונות ביותר של סייק ואקספרימנטל משנות השבעים יוצרים מוזיקה פשוט יפה.

אוטו פון שיראך חוזרים והפעם הם משלבים בין ברייקור לבין הרזידנטס של שנות השמונים וגובלין, מה שמתרגם לאפלה קינקית במהירות מסחררת ואקספרימנטל בתאוצת שיא. כמו תמיד, מרכולתו של האוטו לא תמיד פוגעת, אבל היא לבטח מאתגרת ומציגה פן אחר של אלקטרוניקה.

אנדרו פקלר עושה גליץ' פריך, פציץ ופציח, כיאה למי ששיחרר כבר בקראנקי או שטאובגולד.

והנה עוזה מגיחה למיינסטרים (דהיינו היא מריחה, הוא לא שם עליה חצי זרבובית). סוויצ'פוט הם קולדפליי רק עם כשרון. יושבים להם בנחת באפרכסת של כולם, רק בלי להעליב עם שירים שנשמעים ב-ד-י-ו-ק אותו הדבר. אל תחפשו מקוריות כאן, רק ביצוע מדויק, יעיל ונכון של פופ/רוק בריטי ששואב מכל דבר טוב שבא לפניו בתחום. מיותר לציין שכל הדביקות הקולדפליית מעניינת לי את הישבן אבל כשהם מעבירים הילוך, מחברים דיסטורשן ונוסעים מנצ'סטרה, דברים מתחילים לדפוק.

והנה קצת פרי ג'ז בריטי אגרסיבי מביות היוצר של טריוVD.

ולקינוח הפרק המוזיקלי: התקליטן הטמיר, אשר מייצג את הגל החדש של הברייקור (זה שמערבב סגנונות כאילו שחו להם בקלחת של מכשפה חשמלית, לא גירסת שבירת הגאבר הכסחנית), מוציא חדש. אז הנה קטע קצת יותר ישן (מיותר לציין שהחדש יוצא באד נויזיאם, נכון?)

ובשעה טובה צלחנו הלחנים והגענו למדענים:

הנושא המחקרי הלוהט ביותר בעשורים האחרונים בפסיכולוגיה אבולוציונית הוא האבולוציה של השפה. רבבות מחקרים נכתבו על הנושא וכעת מגיעים חוקרים מ-UCLA וטוענים כי סיבה מרכזית בגינה הומו סאפיינס מדבר והאחרים לא היא הגן הרגולוטורי החביב FOXP2. מחקרים עברו מעידים כי מוטציה מסוימת של גן זה עומדת מאחורי קשיי דיבור ורכישת שפה בקרב בני אדם וכי שינויים במנה בחלבון לו מקודד הגן הופיעו בקרב בני אדם בערך באותו זמן בו השפה הופיעה. המחקר החדש טוען כי הבדלים באופן בו גן זה מבוטא בקרב בין בני אדם ובין שימפנזים הם העומדים מאחורי אי-יכולתם של השימפנזים לדבר. המחקר החדש יצא לבדוק באופן פרטני כיצד שינויים במבנה חלבון ה-FOXP2 בתרביות תאים אנושיים ושימפנזיים וזאת על ידי סריקת הגנום אחר הגנים שפעילותם מבוקרת באמצעות FOXP2. השוואה זו מראה כי שני החלבונים בנויים באופן שונה ולכן גם מתפקדים באופן שונה. החוקרים טוענים כי ממצאים אלו עשויים להסביר את ההבדל בהתנהגות השפה בין המינים, שכן מפל העלה חלבונית שונה מוביל לעיצובן של תכונות שונות לחלוטין בין שימפנזים לבין בני אדם.

Konopka G et al. 2009. Human-specific transcriptional regulation of CNS development genes by FOXP2. Nature. 462 (7270): 213-218

נושא מחקרי לוהט אחר, אם כי ותיק בהרבה, הוא סוגית האלטרואיזם בעולם החי. מחקר חדש מצביע על האפשרות המפתיעה כי גם לצמחים יש התנהגות אלטרואיסטית. תקשורת בין צמחים הינה דבר מוכר ומתועד היטב וכעת חוקרים שעבדו על הצמח Impatiens pallida מדווחים כי צמחים עם קירבה גנטית החאד לשני מגיבים באופן שונה מצמחים ללא קירבה גנטית למדדים שונים של תחרות.צמח זה גדל במקבצים צפופים של פרטים הקרובים זה לזה מבחינה גנטית והוא חשוף לתחרות עזה מעל לאדמה. החוקרים חשפו את הצמחים שלהם לשני מדדי תחרות (איכות אור וצפיפות שורשים) כשהצמחים חולקו לכאלו עם קירבה גנטית זה לזה וכאלו ללא קירבה שכזו. בקרב קבוצת בני המשפחה הצמחים לא שינו את מאפייני חלוקת המשאבים לעלים ו/או לשורשים ובמקום זאת הם השקיעו אנרגיה בהארכת הגבעול ויצירת ענפים חדשים. מכאן עולה שלמין זה היכולת לזהות פרטים עם קירבה גנטית ולהבדילם מאלו שנעדרים קירבה זו. דהיינו הקולקטיב ניסה להגדיל את שטח הפנים לפוטוסינתזה וזאת מבלי להסתיר את אחיו הצמחים הסמוכים לו. קבוצת הניסוי בה צמחים היו נטולי קירבה גנטית, הצמחים אכן השקיעו אנרגיה בהגדלת שטח פני העלים, דבר שבעליל יוצר תחרות בין צמחים סמוכים. החוקרים מדווחים גם כי הבדלים אלו נצפו אך ורק בקרב רותם צמחים שגדלו בנוכחות שכנים בעלי שורש, הווה אומר התקשורת הכימיקלית בין השורשים הכרחית במין זה לזיהוי. השורה התחתונה היא שגם בקרב צמחים ישנם מינים חברותיים.

Murphy GP, Dudley SA. 2009. Kin recognition: competition and cooperation in Impatiens (Balsaminaceae). American Journal of Botany. 96: 1990-1996