המרחק בין מדען לשרלטן הוא סטטיסטיקאי אחד

זה מה שקורה כששני ענקי ברייקור נפגשים. אבולה הוא כביר בז'אנר זה כמה שנים, אבל משתמש קצה הוא פשוט נפיל אלקטרוניקה חד-פעמי, לדעתי הגדול מכולם מאז אפקס. הוא מוכיח זאת כשהוא לוקח את הקטע של אבולה (דאבסטפ במקור) והופך אותו לתופת החשמלית הזו מבלי לפול ולו למלכודת אחת של הסוגה. משתמש הקצה מצליח בכל קטע ובכל אלבום שלו להשמע שונה לחלוטין והוא משתמש בברייקור בתור מעטפת רופפת בלבד, לחלוטין לא מחייבת. המאסטרפיס שלו עדיין בדרך, אבל כשהוא יגיע הוא ישנה את פני המוזיקה האלקטרונית לבלי הכר.

טריו הדאחקות הבריטי דולוקס יודע מתי אתם חוטאים בסתר. מזכיר את מאיה דוניץ.

אח, אח, hope dies last. יתכן ואקורד הסיום של השנה הוא ניצנו של שינוי? האם הקמפיין המוצלח (הבריטי, כמובן) להדחת תעשיית כוכבי האינסטנט החלולים והחלפתם באחד מהמנוני הרוק הגדולים של כל הזמנים מראה שקהל גדול לא מוכן לקחת יותר מקלחות זהובות. כשדני לא ירד לעומקה של חשיבות, נתתי לו את האנלוגיה הבאה: דמיינו ש-blank של הפלסטיק פיקוקס נבחר בתור שיר השנה של רשת ג' מול דואט של אייל גולן ומירי מסיקה בהפקה של יוני בלוך וצביקה פיק. מעבר לזה הקמפיין גם הצליח להביא לאיחוד שנראה בלתי אפשרי על פניו רק לפני שנה. ברור שלא מדובר באיחוד, אבל רייג' מראים שוב מה הדברים שחשובים להם באמת ולנו נותר רק להתענג על קורטוב התקווה שהחג הזה בזק.

אני, כהרגלי, חייב לקלקל: הרבה סיכומי "אינדי" שנה ברשת נותנים מקום של כבוד לקולדפליי. זה עוד בקטנה, אבל להכניס פנימה גם את הבלק אייד פיז? כנראה שאי אפשר לדבר על בון טון בלי עלבון.

מה שנכון נכון הוא משפט טאוטולוגי, אבל הוא לוקח כמו טיגריס והוא עוד מצטט להפליא את Immortal technique. מה אפשר עוד לבקש?

הגישה האנתרופוצנטרית המביכה הפושה בקרב חוקרי אבולוציה של קוגניציה גורסת כי בני האדם מיוחדים אין קץ ולכן, א-פריורית, לחיות לא יכול להיות שום דבר שדומה להתנהגות אנושית שלמה כלשהי. אחת מהסברות הללו היא שלחיות אין שפה, אלא אך ורק – במקרה הטוב – תקשורת חצי-מפותחת. אחת הטענות המרכיבות סברה זו היא שתקשורת כזו – ווקאלית או אחרת – הינה בלתי רלבנטית בעליל לחקר אבולוצית השפה האנושית, שכן חיות נעדרות כוונה בתקשורת שלהן וטווח הצלילים שלהן מוגבל. זו כמובן קשקשת. בהתחלה לא היו מספיק עדויות לתמוך בטיעון הפילוסופי מדוע עסקינן בקשקשת אולם עם השנים הלכו והתרבו המינים אשר הראו תקשורת ייעודית יעילה. מחקר חדש מוסיף לרשימה גם קופי קמפבל Cercopithecus campbelli)) ומגלה כי זכרים בוגרים עושים שימוש בשש קריאות רמות שונות והם מצליחים ליצור תחביר כך שכל קומבינציה מעבירה מסר אחר. הקריאות משמשות אותם בקונטקסט של חיפוש מזון, מגע עם קבוצות שכנות, סימני אזהרה ואיתור טורפים. אזהרה מפני טורפים אחראית לריבוי תחבירי, כך שרצפים שונים מעידים לא רק על סוג הטורף אלא גם אודות האופן בו הוא אותר.

Ouattara K et al. 2009. Campbell's monkeys concatenate vocalizations into context-specific call sequences. PNAS. 106 (51): 22026-22031

כפרלוד לסיכום השנה שיבוא מאוחר יותר, הנה רשימה קצרה אודות אותם הרכבים ויוצרים שהצליחו לשמח את עוזה עם 2-4 קטעים אבל כשלו לייצר אלבום מלא באותה רמה. כל הדברים הופיעו כבר במהלך השנה בבלוג אז פשוט חפשו אותם והאזינו להם אם בא לכם. שני קטעים טובים הגיעו מאלבומים של:

16, Adventures of Loki, B. Dolan, Busdriver, Electric six, The exploding boy, Eyedea & Abilities, Aviv Guedj, Haruko, Istari lasterfahrer, Mistabishi, Mos Def, Othon, Mike Patton, Pissuk rachav, Psychostick, The sea, Senser, Simon Slum, The sparks, Susanna and the magical orchestra, We were promised jetpacks, Emily Wells

שלושה קטעים ליקטתי מאלו:

Mando diao, Miss Platnum, Otep, She wants revenge, Steed lord, Switchfoot, Tactical thinking, Vuk

וצמד חמד זה הרשים עם ארבעה קטעים:

Sounds like violence, T-K.A.S.H.

וקר בברלין הולכים להפגיז שוחות, למוטט ביצורים ולהמטיר גשמי זעף ב-2010.