להתנהג כמו בשכונה עם כסף גדול, או למה נובורישים צריכים למות

שננו השם והכירו הפרצוף. אם תהיתם אי פעם איך נראה רוע תאגידי צרוף או מהו פרצופו של קפיטליזם דורסני וקטלני – הנה הוא מולכם. וורן אנדרסון, לשעבר מנכ"ל Union carbide. ב-1982 קיבל לידיו אנדרסון מזכר המתריע מפני מפגעים בטיחותיים במפעלים ליצור קוטלי חרקים בבופל (הודו) ובארה"ב. החלטה רייגניסטית קפיטליסטית ברורה אמרה שחיי אמריקאים שווים יותר מחייהם של הודים ולכן רק המפעל בארה"ב יעבור שיפוץ. ב-1984 אירע פיצוץ מפעל בבופל שגרם לשחרורם לאוויר של 42 טונות של מתיל איזוציאנאט. חצי מיליון איש נחשפו לחומר, כאלפיים איש מתו מיד ובשנים שחלפו מאז עלה המנין ל-25 אלף.

רק לפני שבוע הוציא שר המשפטים ההודי צו מעצר כנגד החלאה. מיד לאחר האסון אנדרסון טס להודו לפקח על המתרחש (אבל רק לאחר שקיבל הבטחה שלא ייעצר שם) ולהפתעתו כה רבה הרהיבה המשטרה ההודית בשיא עזות מצחה וכלאה אותו. אבל לא לוחם אמיץ כאנדרסון יוותר: לובשי החליפות המלוקקים והיקרים שברשותו דאגו לשחררו בערבות ואז – הפלא ופלא – הוא ברח מהודו עם המטוס הפרטי שלו. ב-1986 פרש אנדרסון מניהול החברה. רק ב-1989 שילמה החברה את הפיצויים המתבקשים הודו. ב-1993 דחה ביהמ"ש העליון האמריקאי את עמידתם של אזרחים הודים בפניו בתביעה לפיצויים. ב-1993מאז אנדרסון חי לו בשלווה בניו יורק, מונה את הדולרים על כל מוות נוסף שהוא אחראי לו. חפשו את האלבום האחרון של בי. דולן ותמצאו שם את השיר שהוא כתב על המפלצת הלבנה הזו (RSVP).

ללורד פאק הגעתי בטעות לגמרי, אבל איזו טעות משמחת. סייק איכותי עד בכי המגיע היישר מיערות בריטיש קולומביה. נכון לכתיבת שורות אלו יש להם רק 270 צפיות במייספייס, כך שאם תכנסו תוכלו לגאול אותם מביקורי משפחה. מהר שלל חש בז היפני מוציא עכשיו אלבום כפול ובו הוא דוחס 177 קטעים כליים קצרים. לרוב אני לא מתרגש מפועלו הפולקיסטישל האדון, אבל בתוך 177 קטעים יש מקום להניח שתוכלו למצוא משהו. מל.בן מצליחים לעשות מה שמעטים לפנים עשו: להראות לג'ון זורן מאיפה משתין הדג ושלפעמים רצוי לא לירוק למעריצים באוזן. בשלושת החודשים האחרונים הוציא זורן שני אלבומים שניסו לשחזר את ההצלחה המסחרית של אלבומי הלאונג' שלו (עד היום הוא עשה אחד כזה שהיה יצירת מופת – המתנה מ-2001 – וכל השאר מאז הם חרצפים שמסרבים להשטף). ואז באים מל.בן ומראים לו איך עושים איזי ליסנינג לא מעליב עם נגיעות איכותיות מוריקונה וטוקסידומון. לא הברקה, אבל כשזה בא בהנגדה לחוצפה הזורנית, אז עוזה מל(נ)קקת.

פרסי האיגנובל מוענקים כל שנה למחקרים מגוחכים, מעין אנטיתזה משועשעת לפרבי נובל. במרוצת השנים המפעל צבר יוקרה הולכת וגדלה עד כדי כך שישנם חוקרים שכותבים מאמרים מתוך כוונה להתמודד על הפרס. והנה צוות רופאים בכירים מישראל שינס מותניו גם הוא בכדי להצטרף לחגיגה ותרומתם למדע היא מחקר אודות הרגלי הקריאה של ישראלים בשירותים. אהה... אופס... הם התכוונו לזה ברצינות.... כה לחי למדע פורץ הגבולות הישראלי!

לסוס הניאון יש אלבום חדש ומתוכו מאד אהבתי את זה:

וזה אחד משני הקטעים המצוינים מהאחרון של Eyedea and Abilities: