שמונה קירות גבס, שלושה לא יכלו לי

סרפינה סטיר הבריטית היא הדבר האמיתי שג'ואנה ניוסום מנסה לחקות. רב-כלית שמחזיקה את כל העיבודים וההפקה בעצמה, רק שבמקרה שלה המוזיקה באמת כובשת ומהפנטת (בנוסף ליתרון הבולט שיש לה קול נעים ולא חריקת מיתרי הקול הנואשת של סירנות בדימוס של הדודה מאמריקה). לצערי האלבום החדש שיצא לפני כמה חודשים לא הצליח לשחזר את השיאים של האלבום המופלא שלה מ-2007, אז הנה קטע ממנו



עוזה לא מתאוששת מהגאונות של אלו בלק, אז הנה עוד שת"פ שלו



גם עוזה מתכוננת לימות הקיץ החמים, וגם היא מביאה מוזיקה שטופת שמש וזימה, הפעם מהרכב פורטוגלי שסביר להניח שזה החותם היחיד שיותיר מאלבומו הנוכחי.



ואם כבר בדברים עם משקל סגולי קליל עסקינן, איך אפשר שלא להתיחס להופעת האימתנית של האדמו"ר פאטון ברעננה. התופעה הנדירה הזו נשטפה לחופינו שוב, הפעם עם הפרויקט השאפתני ביותר שלה, טור-דה-פורס אמיתי של אמן שהוא פשוט חסין בפני איתני הטרדנים, כוחות הזמן ורצונות המעריצים. לפאטון יש מחויבות אחת בלבד והיא זו האמנותית ועל הזין שלו עם תאהבו את הפרויקט הנוכחי שלו או לא. פגשתי הרבה אנשים שאומרים לי שהם לא אוהבים את פאטון. אמירה כזו שקולה כמו לומר שאני לא ממש אוהב קולנוע לדוגמא. אין ישות מונוליטית שנקראת פאטון, הוא הכל ביחד בו זמנית וכל אלבום שלו הוא משהו שונה. בלי להיות פלצן ובלי אג'נדה אינטרדיסציפלינרית הכובען המטורף הזה עבר כבר על כל סגנון מוזיקלי אפשרי והפך אותו לשלו. בגיל שבו כולם מתכדררים לתנוחת עובר ונחים על עזרי הדפנה שלהם, פאטון מראה רעב ודחף שיכולים לפרנס סצינה שלמה בעיר גדולה. מונדו קאנה (עם ההכללה המבורכת של הסינפוניטה רעננה) נתנו לפאטון את הגב המושלם לעיבודי הסאן רמו שלו. עם סאונד שכמותו לא זכור לי בארץ הוא גרם לכל יושבי הדשא לחייך כמו ילדים מפגרים שרואים מישהו מחליק על בנה חזור והחלק.
ועוד בענייני פאטון, השבוע יצאה הודעה רשמית על כך שהפאנטומס חוזרים להקליט אלבום חדש. אז הנה קטע שצילמה גברת עמוקת כיסים בהופעה ברעננה



ואם בעניני חזרה, הרי שטייס שלושת המילין, להקת האם של תהלוכת הלב השחור, שיחררה שני קטעים מתוך החדש והמצופה שלה.

היות ובימות הקיץ החמים אנו, הרי שהמלפפונים מכים בעוז ואף אחד בדעתו השפויה לא מצפה לקבל מוזיקה איכותית, לבטח לא ברמת האלבום השלם. קטעים בודדים פה ושם מצילים את עור התוף מטראומה מהבילה. הנה כמה דוגמאות

הרכב רוק אמריקאי אולד סקול עם שם אולד סקול לא פחות



הרכב פולקרוק בריטי אחראי לזה