שק"ש אחים

מעטפת קטיפה לאוזנים, ועוד בחודשי הקיץ! סופסוף קצת הארדקור ראוי לשמו: לב של פחדן ופולסום נותנים קצת בראש בשנה כה ישנונית שאפילו מטאל נורמלי לא בנמצא. לא מדובר בהארדקור קלאסי אבל גם לא בפוסט-הארדקור. רחוק מהאיכויות של שנה שעברה, אבל צעד בכיוון הנכון.

אמנדה בלנק מחקה ללא כל בושה את פיצ'ז, אבל מה לעשות שזה מדי פעם עובד טוב? היא גם מצליחה לשכנע אנשים שהיא עושה חיפחופ ולא אלקטרו. אפילו המשת"פים שלה באלבום החדש מגיעים כולם מהאלקטרו. אבל למה להסתפק בזה: היא אפילו מחקה את אנג'אלי! רציתי לשים שיר אחר, אבל זה מה שהיה:

מחקר אמריקאי חדש יצא לבדוק האם לתחום הלימוד באוניברסיטה יש השפעה על מידת הדתיות. מסתבר שסטודנטים בפקולטות למדעי החברה או מדעי המדינה הופכים לפחות דתיים במהלך תקופת לימודיהם, אלו הלומדים חינוך הופכים לאדוקים יותר באמונתם הדתית בעוד שתלמידי מדעים מדויקים ומדעי החיים אינם מושפעים במהלך תקופת לימודיהם. צוות החוקרים מאוניברסיטת מישיגן בחן נתונים מקרב כ-26 אלף בוגרי תיכון שנעקבו במשך שש שנים עד שנכנסו למכללה או אוניברסיטה. מידת הדתיות נאמדה על ידי שאלון בו התבקשו הנבדקים לציין באיזו תדירות הם פוקדים בתי תפילה או טקסים דתיים, ומהי חשיבותה של הדת בחייהם ובמדינה בכלל. החוקרים השתמשו בסטודנטים למנהל עסקים בתור נקודת הייחוס שלהם היות והם הניחו כי הם מייצגים מקצוע נייטרלי לחלוטין מבחינת העדפה דתית (מענין מה מקס וובר היה חושב על החלטה כזו...). מדווחים כי חינוך הינו מקצוע מועדף בעיני דתיים שרק הולכים ומתחזקים בתקופת הכשרתם (זה מסביר מדוע יש יותר ויותר מדינות בארה"ב שלא מוכנות ללמד את תורת האבולוציה בבתי הספר). החוקרים טוענים כי באוניברסיטה פוגשים סטודנטים שלוש אסכולות שונות: מדע, האמונה בהתפתחות (קשה לתרגם belief in progress...) ופוסטמודרניזם (שהוגדר כאן כאמונה שהכל יחסי). על סמך חלוקה (בעייתי יש לומר) של העולם האקדמי, הגיעו החוקרים למסקנה כי פוסטמודרניזם – ולא מדע - הוא הקריפטונייט של האמונה הדתית (ולא צריך את המחקר בשביל זה: כמה מגדולי המדענים בהיסטוריה היו דתיים להפליא). החוקרים אף טוענים כי ההסבר לכך הוא שלממסד הדתי היו 150 שנה בכדי לארגן טיעון נגד לאבולוציה (אבל אבולוציה היא רק אספקט אחד של המדע - מה עם השאר?) ואילו הפוסטמודרניזם הוא פשוט חדש מדי והדת טרם מצאה את הדרך היעילה להתמודד איתה. נו.... עדיף היה לו היו החוקרים מספקים לנו עובדות ושומרים לעצמם את הפרשנות.

Kimball MS et al. 2009. Empirics on the origins of preferences: the case of college major and religiosity. National Bureau of Economic Research working paper no. 15182, issued in July 2009

שפם זה למטומטים, נוכלים או רוצחים סדרתים

במוצ"ש הקרוב (08.08) יפתח סילון אבן גבירול את דלתותיו המשופצות ועוזה תתחפר בעמדה ותנעים פיוטים וזמירות להעלאת נשמות והעצמת הליבידו.

בי.דולן (כשקוראים לו לצהריים הוא עונה לברנרד) שב באלבום חדש והפעם הוא נכנס עמוק יותר למי ההיפ-הופ. להטוטן המלל לא מצליח לייצר אלבום אחיד ברמתו, אבל בכמה קטעים זה עובד טוב מאד (ג'ואן מארקדיה) והוא ממש לא שוכח את הסלאם-פו בהם גדל וצמח ומשם הוא כותב מכתב אוהב לאדון טימברלייק...

שחור 24 קראט הם הרכב סול מיתולוגי מתקופת ההתעוררות החברתית ששטפה את המוזיקה השחורה מאז נינה סימון ושלהי שנות השישים. המוזיקה שלהם גם היא מייצג נאמן של התקופה והם משלבים סול עם הרבה סייק ונגיעות פרוג. הלהקה הספיקה לשחרר אלבום אחד בטרם חברת התקליטים פגשה את בוראה. ואז הגיע הלייבל נומרו, בכיר לייבלי ההדפסות המחודשות והביא לנו באיחור של 35 שנים את אלבומם השני.

וזה קליפ של גאבלה הצרפתי לקטע מהאחרון שלו.

והנה בלוג לאנשים יפים, עבור אנשים יפים, על ידי אנשים יפים. אני מחכה לתמונה של שושנה ארבלי-אלמוזלינו בצעירותה עם קוקו וסרפן. וצ'ופר לאנונימי: סבאצעיר הם הרכב פוסט-רוק צ'יליאני לא מזיק.

אקסיביציוניזם כתחליף לפסיכולוג?

נשמע כמו אלימות הם הרכב אינדי שבדי חביב ביותר שלא שובר שבלונות אבל ממרק אותן היטב ומצליח להוציא תחת ידיו כמות נאה של קטעים לופתי אוזן עם איכות חסרת פשרות. Eyedea & Abilities ממשיכים להתרחק מהקהל המסורתי שלהם, אותו זה שנדבק להם לעכוז לאחר זכיותיהם המרובות בכל באטל אפשרי. רק על האומץ להתנתק מהזא'נר מגיעות להם ברכות, אבל למרבה השמחה הם גם מתגמלים באיכות. הפעם הם החליטו לשלב אלטרנטיב ובנוסף לביט טסים להם ברקע ריפים נושכים, מעין גרסת NIN למה שמורלו וריילי עשו זה עכשיו במנקה הרחובות. בהרבה מהשירים זה לא עובד ומרגיש מלאכותי, אבל בקטעים מסוימים, כמו "קדחת השחת ו"סיפור זה" זה מעולה. אחד ממבחני האיכות של להקה הוא להקות הבת ופרויקטי הצד שיוצאים ממנה. אבק ברק הם צמד בוגרי הר שחור, מעצמת הסייק הקנדית. את הקול וההגשה של אמבר וובר אפשר לזהות מקילומטרים גם כשהם נישאים על רוח קיץ קלילה ואת המוזיקה הם בחרו להשאיר פשוטה וערומה יותר מזו של להקת האם שלהם. אנת'וני שאקיר הוא אחד מפיקי הטכנו הותיקים ביותר בדטרויט, אבל הוא מעולם לא זכה להכרה לא זכו עמיתיו חוצי היבשות. הוא אוהב לשמור על הפקות מינימליסטיות ונקיות עם ביטים מופשטים ובמשך השנים הוא ייצר לעצמו סאונד ייחודי שהשפיע רבות על יוצרים רבים. באפריל התחילו מורפין בפרויקט של הדפסות מחודשות ושל הבאתם לדפוס של קטעים שכוחים ונשכחים. הגיע הזמן שתכירו אז תקשיבו ל-levitate.

ב-2007 אברהם תורג'מן ניפץ לגור חתולים את הגולגולת לאחר שזה פרץ לכביש וגרם למכונית שלפני זו של תורג'מן לבלום בעצירת פתע ולגרום לתאונה. תורג'מן יצא מהרכב, ולאחר שגילה שהנהגת בלמה בגין החתול הוא צעק עליה "בשביל חתול את עוצרת?". בשלוותא ניגש תורג'מן להוציא פטיש ממכוניתו (מי מסתובב עם פטיש באוטו?), שלף את הגור ממקום מחבואו, הטיחו באדמה וחבט בו עם הפטיש. כאשר ניגשה אליו עוברת אורח והוא צעק עליה "לחתול את דואגת? תראי את האוטו שלי". באמצע יולי כתב השופט יחזקאל ברקלי בגזר דינו של אברהם תורג'מן: "לא שוכנעתי כי הנאשם מתעלל סדרתי בחיות. נהפוך הוא - עדי האופי העידו כי הנאשם אוהב חיות וכנראה שכעסו העבירו על דעתו"... מענין אם גם לי יתנו רק מאתיים שעות עבודות בקהילה אחרי שאני ארוצץ לתת-האדם תורג'מן את הגולגולת ולדיין הביבים ברקלי את היד שכתבה את גזר הדין המעוות, אנטי-מוסרי והעיוור לחלוטין לכוונת החוק. אטימות הלב שהופגנה בתיק המזעזע הזה חורגת מכל פרופורציות. המוסר לא נעצר בהומו סאפיינס ומבחנם האמיתי של אותם רעיונות נשגבים שאנחנו כה גאים בהם שהם המבדילים אותנו מן הבהמה הוא בהחלתם על הבהמה. במקרה שלפנינו בהמה יש רק אחת וקוראים לה אברהם תורג'מן. הייתי יכול להוסיף עוד מאות שורות של דברי גנאי, שנאה ושטנה ותיאורים מפורטים לזרא של מסכת העינויים שהייתי מעביר את האשפה האורגנית לבית תורג'מן ולנצר ברקלי, אבל מישהו עוד עשוי להאשים אותי בעבירה כלשהי שבסוף תגלגל לפתחי עונש חמור יותר ממאתיים שעות עבודה קהילתית. אז במקום שזה יקרה ניתן למוזיקה לדבר...

כל החברים של עוזה לא אוהבים גנטיקה. לא במובן של התיאוריה הגנטית הוא יופיו של מנגנון הקידוד הגנטי בתורשה, אבל גנטיקה הפכה למפלטו של הנבל הביולוגי, הרדוקציוניסט האגרסיבי, המדען שמשוכנע שלכל דבר בחיים יש הסבר גנטי וגן אחד יחיד ומופלא ששולט עליו. זו קשקשת ואיוולת מדעית ולכן עוזה מאד אוהבת אפיגנטיקה. בעיקר את התיאוריה שמאחוריה. עוזה גם מאד לא אוהבת רופאים (ווטרינר אחד ספציפי) אבל לזכותו של עולם הרפואה יאמר שהוא הראשון לנסות כל דבר, גם המופרך ביותר היות ורפואה הוא מדע של שורות תחתונות: הם מצאתי תרופה או טיפול או לא – לא ממש משנה מה המנגנון הביולוגי העומד מאחוריו. לאחר שהתיאוריה האפיגנטית עמדה מבוישת בפינה אפלה במשך כשבעים שנה וראתה כיצד אחותה הגדולה הופכת לשם דבר בפי כל הדיוט, באו הרופאים ובעשור האחרון גאלו את האפיגנטיקה מבדידיתוה והחלו להשתמש בה בנסיון במהלך החיפוש אחר אפיקים חדשים לטיפול במחלות שונות, בדגש על סרטן. במאמר המופיע בגליון האחרון של כתב העת Genetics חוקר מברקלי מראה כיצד שינויים גנטיים ואפיגנטיים כאחד משפיעים על הופעתן והתפשטותן של מחלות באוכלוסיה במשך כמה וכמה דורות. דר' סלטקין טוען כי בעוד שמוטציות גנטיות הן הגורם המרכזי בהורשה של מחלות ובמועדות משפחתית גם לאפיגנטיקה יש תפקיד מפותח באופן מפתיע בתורשה. סלטקין מציע מודל המאגד תחת אותה קורת גג את השפעותיהם של מוטציות גנטיות ושל שינויים אפיגנטיים. אמנם לא מדובר בחדשות מרעישות, אבל לסקירות ולמודלים מעין אלו יש תפקיד מפתח בהפצתם של רעיונות והשרשתם בעשיה המדעית.

Slatkin M. 2009. Epigenetic inheritance and the missing heritability problem. Genetics. 182: 845-850

allowfullscreen="true" width="320" height="265">

כל כך הרבה הופעות ושום דבר לראות

חבריה המעטים של עוזה זוכרים אולי את הסיפור אודות מכונות החישוב הבקטריאליות מלפני מספר פוסטים. הנה מגיע לו מאמר חדש שעשוי להפוך את הטענה בדבר אי-יכולתם של חיידקים להתמודד עם הממד הכמותי. אז הבה נקדים קצת מידע רקע. Quorum sensing (להלן חישת מנין) הנה התנהגות קריטית במחזור החיים החיידקי המהווה בסיס לתהליכים רבים אחרים כגון המעבר לשלב הפתוגני (בו החיידק הופך למסוכן לבריאותנו), התפתחות הביופילם (מעטה דק המגן על מושבות מפני אנטיביוטיקה), השגת מזון, תנועתיות ועוד. חישת מנין היא אמצעי המאפשר לחיידקים לאמוד את גודל הקבוצה בה הם נמצאים והסברה הרווחת היא כי החישה מבוססת על ניטור ריכוזם של כימיקלים ספציפיים. בבסיסה של תיאוריה זו עומדות שתי הנחות הכרחיות: הראשונה היא שחישת מניין תלויה בצפיפות אוכלוסין גבוהה והשניה היא שהיא התנהגות הפועלת במאפייני on/off, דהיינו יש רמת-סף מוגדרת שמתחתיה אין שינוי בהתנהגות ומיד מעליה התנהגות המושבה משתנה מיידית. עד היום חישת מניין נחקרה על ידי יצירת מושבה קטנה מאד והמתנה עד שבאופן טבעי חלוקת התא תוביל לגידול חד באוכלוסיה ולשבירת רמת-הסף. מחקר חדש שנערך באוניברסיטת שיקגו בדק את חישת המנין מכיוון שונה: הם לקחו כמויות מזעריות (תא בודד עד שלושה) של חיידקים ממיןPseudomonas aeruginosa וכלאו אותם בנפח קטן ביותר. במאמר המופיע בכתב העת Angewandte Chemie טוענים החוקרים כי גם תחת קבוצות קטנות ביותר חיידקים מסוגלים להפעיל חישת מנין. מחקרים דומים שנעשו בעבר הראו כי יצירת מרחב המחייה זערורי מגבילה באופן דרסטי את יכולת הדיפוזיה של כימילקים אותם מייצר החידק אל מחוץ לתחומו. המחקר החדש מראה כי הכמות הכוללת של תאים אינה משחקת תפקיד בחישת מנין אלא אך ורק ריכוז החיידקים בנפח נתון. כך, אין הגיון בדיון אודות חישת מנין כהתנהגות תלוית כמות (כזו המחייבת כמויות אסטרונומיות של חיידקים). חישת מנין תלויה בלעדית בריכוז וריכוז הוא תוצא ישיר של כמות ביחס לנפח. כך, בנפחים קטנים גם כמויות קטנות יכולות לגרור הפעלה של חישת מנין. השאלה המעניינת כעת היא, האם יש גיבוי אקולוגי לפעילות בקטריאלית בנפחים זערוריים.

Boedicker, J.Q. et al. 2009. Microfluidic confinement of single cells of bacteria in small volumes initiates high-density behavior of quorum sensing and growth and reveals its variability. Angewandte Chemie. 10.1002/anie.200901550

אח, מה שהגיל עושה. הנה הפאזה החדשה של איגי פופ. אין מילים (השיר באמת ובתמים משובח ואני אף פעם לא גיהקתי אפילו לכיוונו הכללי של פופ)

וזה קליפ של להקת הרפאים. זה לא השיר שרציתי לתת, אבל ל-island אין קליפ. זה פחות טוב אמנם, אבל עדיין ראוי. נראה לי שבתת-מודע אני כבר מתכונן לנסיעה לסקוטלנד.

קסביאן היא להקה של שירים בודדים. הם נותנים אחד בראש ועוטפים אותו באלבום בינוני ומטה. אבל השיר הטוב הוא בן-נינו של נפקנית צמרת. הנה האחרון

גם כשהיא צוננת גולדסטאר לא טעימה

חדש לאחות עם פציעה, והפעם מעין חזרה לשגרה: תשכחו משני האלבומים של שנה שעברה. הפעם מדובר בארבעה קטעים ארוכים (כל אחד יותר מרבע שעה) שנכתבו בהזמנה מיוחדת כפסקול מודרני לסרט של מורנאו Der Brennende Acker. סטייפלטון חובר לאנדרו ליילז ועושה את מה שהפך את NWW לנפילים שהם: אמביינט, דרון, קולאז'ים וגותיקה אפלה ששולחת זרועות חונקות היישר מהתהום. במדנמה שפשתה בכל פינה טובה היום טוב לדעת שיש אנשים המורמים מעם ומסוגלים להמשיך ליצור בלי להכנע לזוועה המשתוללת ברחובות בהם מהדס האינדי/אקספרימנטל של היום

טומס מתיו גאבלה הצרפתי עושה אקספרימנטל פולק-פופ בדרך הטובה ביותר שניתן לצפות מהשילוב הזה: לוקח מבנים של שני הסגנונות הנ"ל, מועך, שובר ומכסה בהרבה דברים שלא קשורים ומראה (בדומה לוויבי סטונדר) לאדון סרג' איך עושים פופ בפוסט מודרנה – עם חיוך וקריצה. בימים אלו יוצא האלבום השלישי. סוזנה סטאנגלו היא פולקיסטית גרמניה שאת אלבום הבכורה שלה מעדיפה להוציא תחת השם הארוקו. אם מישהו אוהב את הסינריות שלנו סביר להניח שהוא גם יאהב את הגברת הזו.