עורבים מעדיפים להביט מערבה

והנה ידיעה שתשמח את ג'ק וויט: בית המשפט בגרמניה פסק נגד ראפידשר בתביעה על הפרת זכויות יוצרים וחייב את החברה לשלם קנס של כשלושים מיליון דולר. הסיפור עדין רחוק מלהסתיים אבל כולי תקווה שהחברה תוכל לעמוד בנזק הכלכלי הזה, כי אם הם יסגרו זו תהיה מכה אנושה למפעל ההורדות של עוזה. ודרך אגב, אני דווקא מאד מרוצה מהעמדה האנטי-טכנולוגית והחזון האנלוגי של האדון וויט. וטרנט רזנור רכיכה חסרת עמוד-שדרה הנסה עם הזנב בין-רגליה חזרה לטוויטר, בדיוק כמו המוזיקה שלו.

וכפי שהבטחתי בפוסט האחרון, להלן תחילתו של מהלך ארוך מאד של חדשות ביולוגיה:

צוות מיוחד של מדענים קנדים התכנס לחקור את מידת האמון של הציבור הרחב במדע בכלל ובעולם הרפואה בפרט. במאמר המופיע בכתב העת Nature Biotechnology טוען הצוות כי הציבור מאמין פחות ופחות לממצאים מדעים, בעיקר אלו הנוגעים לגנטיקה ותעשית הביוטכנולוגיה. במאמר טוענים החוקרים כי הגורם העיקרי להדרדרות אמון הציבור הוא העובדה שבכדי להבין את החידוש שבממצאים ומחקרים חדשים נדרשת רמת ידע הנשגבת מחלקים נרחבים ביותר של האוכלוסיה. הטכנולוגיה של היום פשוט מורכבת מדי להדיוטות. במאמר הצוות גם שוטח שמונה דרכים בהן ניתן לגשר על הפער הזה שבין השיח הגבוה והמנותק של המעבדה לזה הציבורי. חלק מההמלצות שלהם נאיביות להחריד, בעיקר כאשר הם ממליצים לשנות את האקלים האקדמי במטרה להוריד את הלחץ לפרסם הרבה ומהר. כמו כן הם מתעלמים מהעובדה שהמחקר המודרני הוא כל כך ממוקד מטרה שא-פריורי החוקרים לא מסוגלים לראות את התמונה הרחבה והם חוגגים הישגים כל כך קטנים שרק בעלי השכלה אקדמית נרחבת בתחום מסוגלים להעריך. עד שעולם האקדמיה לא ישתנה ויחדל מלייצר טכנולוגיה ויחזור לייצר מדע המצב לא ישתנה, אנשים ימשיכו לצרוך תמונה מעוותת של מהו מדע, מהי ביולוגיה ומהי רפואה וכשיתברר להם שהם לא מבינים כלום, הם – כמו תמיד – יחזרו חזרה לזרועותיה המחבקות והחמימות של הדת הפשוטה.

Bubela T et al. 2009. Science communication reconsidered. Nature Biotechnology. 27 (6): 514-518

צוות חוקרים ברזילאי-ספרדי טוען כי המוח האנושי מסוגל לזהות הבעות פנים המציינות הפתעה ושמחה מהר יותר מאלו המציינות פחד או עצב. נקודת האיזון בין מהירות ביצוע החלטה לבין רמת הדיוק שלה היא סוגיה אשר רק לאחרונה מתחילה להחקר ברצינות הראויה. חוקרי ראיה וקוגניציה יודעים היטב כי בני-אדם מסוגלים לזהות הבעה תוך עשירית שניה, אולם מידת הדיוק של הזיהוי הינה סוגיה לא ברורה דיו. המחקר החדש מראה כי אכן יש טרייד-אוף בין מהירות לבין דיוק וכי המוח האנושי מדויק יותר בקבלת החלטות מהירות עבור הבעות מסוימות בלבד. בחוקרים בדקו את מהירות התגובה ורמת הדיוק שלה בקרב שמונים נבדקים צעירים. במאמר המתפרסם בכתב העת Laterality מדווחים החוקרים כי צידו הימני של המוח מהיר יותר מזה השמאלי בעיבוד המידע הויזואלי של הבעות פנים. לחוקרים אין כיום הסבר מלא לחלוקת התפקידים הזו בין שני חלקי המוח.

Torro-Alves N et al. 2009. Patterns of brain asymmetry in the perception of positive and negative facial expressions. Laterality: Asymmetries of Body, Brain and Cognition. 14: 256-272

התפקוד הקוגניטיבי של אוטיסטים הינו אחת מהתופעות המסקרנות ביותר, לפחות עבורי, לבטח בכל הקשור לאבולוציה של קוגניציה. מחקר קנדי-אמריקאי חדש מראה כי נבדקים אוטיסטים מהירים עד ארבעים אחוזים מנבדקים בריאים במשימות הדורשות פתרון בעיות. כל הנבדקים עברו סדרת מבחנים הנקראת RSPM שמטרתה לבחון את כושרו של הנבדק לייצר השערות, לפתור בעיות וללמוד מנסיון. החוקרים מדווחים כי אוטיסטים ולא-אוטיסטים הגיעו לאותה רמת דיוק אולם האוטיסטים עשו זאת באופן מהיר בהרבה. החוקרים עקבו במקביל אחר הפעילות של אזורי מוח מסוימים (בעזרת הדמאת MRI) ומכך הם למדו כי אוטיסטים עושים שימוש באזורי מוח המטפלים במידע חישתי. מידע רב קיים כבר אודות יכולתם של אוטיסטים לנצל מידע חישתי באופן ישיר ולא באופן מעובד כמו בני-אדם רגילים. השאלה המעניינת מבחינה אבולוציונית היא מדוע, אם פתרון המשימה הינו מדויק באותה רמה אך מהיר יותר, נמנעת באופן נורמלי הגישה של בני-אדם למידע חישתי בעוד שהמסלולים העצביים הייעודיים לכך עדיין קיימים ופעילים?

Soulières I et al. 2009. Enhanced visual processing contributes to matrix reasoning in autism. Human Brain Mapping. 10.1002/hbm.20831