Friday, 26 September 2008

never go full retard

מעניין לראות לאן התפזר לו הזעם נגד המכונה: רק לפני חודשיים קיבלנו את פרויקט האריות החדש של ז'ק דה לה רושה והנה מגיע אלבום הסולו השני של טום מורלו תחת השם שומר הלילה. למי שלא מכיר, מורלו זונח את החשמלית הייחודית שלו, עובר לאקוסטית, לא זונח תכנים פוליטיים, ועושה מעשה קייב-וייטס-ספרינגסטין. האלבום לא רע בכלל ואפילו מפתיע ברגעים מסוימים. הבעיה היחידה היא קולו הלא אטרקטיבי בעליל של מורלו. בן פולדס שב אלינו ללא החמישיה. למי שלא זוכר, אדון פולדס עשה קונץ מסריח לפני כחודשיים, כאשר הוא בכוונה שיחרר אלבום מזויף לרשת תחת מעטה האלבום החדש. אתם תחליטו אם להענישו בהתעלמות בגין זאת או שמא הסיבה הטובה יותר היא להתעלם ממנו כי הוא פשוט לא עשה שום דבר מענין מאז תחילת האלף. שלום נסיעה בטוחה הם הרכב שבדי שבגין מוצאו מתמחה בפופ אבל למרות מוצאו עושה זאת טוב ומעניין (שימו לב בעיקר לשיר אודות אנה). דר' אבדון, הלא הוא קול קית' עתיר הפרצופים, חוזר באלבום שני עם חיפחופ מחתרתי, וביט שיושב ישר על הפרצוף (וכולל גם שיר שטנה נגד סיימון קאוול והוצאה להורג פומבית של דר' אוקטגון). ובאותה שכונה, גם למדליב אלבום חדש, תחת הכינוי ביט קונדקטה.


לידיעת משפחות הפשע (איזה שם רומנטי, א-לה סרג'יו לאונה נתנו להם): הצעת ייעול. שנים אתן מנסות לחסל האחת את השניה. רעיון כביר, שאני ממש בעדו ואם יותר לי לומר, אנא עשו זאת בברוטליות ובפומביות. נראה כי אתם אכן מנסים לעשות בדיוק את זה, אבל יש לכם קשיים עם כל נושא הפומביות. כנראה שהמחסלים האיכותיים אותם אתם רוכשים במיטב מעות ההרואין שלכם סובלים מאגורופוביה, שכן אחרת איך יכול רוצח שכיר מקצועי להצדיק את העובדה שהוא לא מסוגל לפגוע במטרה ברחוב? הרי לא יעלה על הדעת שנתנייתי אסלי יתפשר על איכות ויקח מחסל זבלה לעשות עבודה חשובה, נכון? ובכן, הנה הצעה עסקית לי אליכם: בזמן שאתם טרחתם לייבא לארץ סכינאים, רובאים, רונינים ושאר מריעין בישין פסיכופתיים בכדי להניח מטענים תחת כל עץ רענן, צמחו להם בארץ מחסלים יעילים ריבוא מונים. הם הוכשרו בצה"ל, הם חדורי אמונה והכי חשוב: הם מדויקים ויעילים עד אין קץ. אני מציע בחום שתחברו אליהם ובכך תסייעו למאמץ הלאומי לפטור אותנו מעונשכם במינימום מאמץ ונזק היקפי. פרטים מדויקים תוכלו למצוא אצל זאב שטרנהל.


והנה בעיטה בפרצוף התקינות הפוליטית: זכרים שוביניסטים אולד-סקול מרוויחים יותר מעמיתיהם הידידותיים לסביבה. מחקר חדש החבוי בין דפיו של כתב העת Journal of Applied Psychology מראה – באופן ברור וצפוי לחלוטין - כי גברים אשר מאמינים כי מקומה של האשה במטבח, יחפה ומעוברת מביאים הביתה משכורת גבוהה בהרבה מזו של אותם גברים שחושבים כי מותר לאשה להסתובב חופשי. בקרב נשים התמונה הפוכה: נשים שחושבות שעל חברותיהן לזוויג להשאר בבית, לבשל ולכבס מרוויחות פחות מאותן נשים עובדות אשר דווקא מאד רוצות לפתח קריירה. במאמר מתארים שני חוקרים מאוניברסיטת פלורידה ניסוי שערך בקרב קרוב ל-13 אלף גברים ונשים אשר רואיינו כמה פעמים בין 1979 ל-2005. בתחילת הניסוי טווח הגילאים נע בין 14 ל-22. בכל ראיון נשאלו הנבדקים כיצד הם רואים את תפקידם של גברים ושל נשים בבית ובשוק העבודה. החוקרים אספו גם מידע פריפריאלי כגון הכנסה, רקע דתי, השכלה וכו'. לאחר שקלול כל המשתנים, הגיעו החוקרים למסקנה כי הגברים השמרנים מרוויחים בממוצע 8,500 דולר יותר בשנה מגברים "ליברלים". אצל הנשים, השמרניות מרוויחות בממוצע 1,500 דולר פחות מגברים (שבאחוזים זה דווקא הבדל משמעותי יותר, שכן – כידוע – גברים מרוויחים יותר מנשים על אותה עבודה בדיוק). מה זה אומר? שאם אתם זוג עובד, כדאי שבכל בוקר הבעל יתחנן שאשתו תשאר בבית, היא תסרב ובסוף השנה יהיה להם יותר כסף בכדי לטוס לחופשה ולריב על זה בקריביים. אם זה יהיה ההפך, תוכלו לנפוש במקסימום במימדיון. מידע נוסף שעולה מהמאמר הוא שככל שהנבדקים מתבגרים, כך הופכות עמדותיהם ליותר שמרניות.

Judge TA, Livingston BA (2008). Is the gap more than gender? A longitudinal analysis of gender, gender role orientation, and earnings. Journal of Applied Psychology. 93 (5): 994-1012

ומי שבעיר מחר (שבת) מוזמן לתקלוט שלי בצ'אביז (לבונטין 11), החל מ-22:00. יהיה הרבה מאד רעש. הרבה. מאד.

Sunday, 21 September 2008

יצא לי כועס, אבל פוסטר עדין הכי יפה

לאנטוני והג'ונסונס יש איפי חדש, המטרים את האלבום שיצא בשנה הבאה. עדיין מרדים כמו נמר, אבל יש לזה קהל אוהד. האושקה הגרמני חובט בעדינות על הפסנתר ועושה ניאו-קלאסיקה. עכשיו אלבום חדש. אם אתם בקטע של יאן טירסן אז טוסו על זה.

דמיינו שאתם הורים למשפחה חרדית, ראש השנה קרב. הרבה פיות להאכיל. שמים אתם פעמיכם לעבר חצי-חינם הקרוב ומתחילים להעמיס מכל דבר הרבה. הרבה מאד. לפתע נזכרתם שאתם צריכים גם להביא הרבה שמייח. מה תעשו? תסורו בזריזות שועלית לעבר המעבר מעליו תלוי שלט ניאון בוהק שאומר lady dottie & the diamonds. כי עם למעלה מעשר שנות נסיון בהקפצת דרומיים קליפורניים שיכורים כלוט עם רוק דרומי קלאסי אי אפשר להתווכח.

בעוד שנים ספורות הקאמבק המוזיקלי המיותר/נורא/מזוויע הבא יהיה יורוטראש/דאנס. עסקינן יהיה במגמה אירופאית בלבד שכן האמריקאים השכילו לפסוח על התרומה התרבותית הנ"ל. כאשר אלו מאיתנו שבמהלך הניינטיז היו בתיכון יספרו את ילדם השני/שלישי וזבי החוטם הללו יפזזו מולם עם גיטאר-הירו ומקלוני ספירס למיניהם, רגשות נוסטלגיה חמימים יציפו את המערכת הלימבית של אותם אומללים. או אז תעלנה השאלות כמו: מעניין מה קורה עם 2unlimited היום? או, לחלופין, אח, אח, למה אייס אוף בייס לא עשו דואט עם הדאווי? בדיוק עת תושלכנה לחלל האוויר מילים בטלות אלו, אורות הבמה האירופאים יחממו שוב את לקקניהם המזדקנים של כל הנ"ל. רק אחד לא יהיה שם: די. ג'יי בובו. "מי זה זה?" תשאלו. ובכן, השוויצרי המבחיל הזה הוא החרצף היחיד שהצליח לשרוד כלכלית מכל החבר'ה דאז. לא רק שהוא שורד – הוא אימפריה של ממש. הוא ממשיך לשדוד ולבזוז כל רעיון הפקתי שמצליח במצעדי העולם ויוצר ממנו מרקחת טפלה ולקסטיבית המעוטרת במלל ניו-אייג'י אנמי. למה אני מטריד אתכם בפרפראה הזו? ובכן, הבוא-בוא חתול הלז החליט להשיק מחזמר לילדים אודות ערפדים (המבוסס על השיר אותו שר עבור שוויץ בפגרו-ויזיון ונבעט החוצה כבר בחצי גמר). בראיון שנערך בואכה מונומונט תרבותי זה הצהיר הפושע כי הוא לא יעשה קאמבק לדאנס של הניינטיז. יש! פוגרום אחד נחסך מאיתנו. למי שלא מבין עד כמה נמוך אפשר לצלול, שורו הביטו וראו: ישר לאסלה.

ובפינת המחקר האמריקאי המטומטם של החודש, הפתעה! חוקר אמריקאי מטומטם כל כך שהוא הצליח לפרסם ב-science! ובכן: לקראת הבחירות לנשיאות הבאות עלינו לטובה, טוענים חוקרים מהאוניברסיטה המפוארת נברסקה-לינקולן (הם פשוט החליטו מה יותר כדאי להקים שם: שופרסל או אוניברסיטה) כי אנשים המגיבים פיזיולוגית באופן חריף יותר לתמונות אימה נוטים להצביע למפלגות שמרניות. איך הגיעו החוקרים למסקנה זו? הם הציגו ל-46 נבדקים (הון עתק של מדגם) תמונות זוועתון כמו עכביש ההולך על עין פקוחה, איש מבולבל מכוסה בדם או פצע פתוח ובו רימות. כל הנבדקים הצהירו כי הם בעלי עמדות פוליטיות מוצקות. לנבדקים הוצמדו אלקטרודות לשתי אצבעות ולאזור שמתחת לעין, וזאת בכדי לבדוק מאפייני הולכה חשמלית באוזרים אלו (בדומה לפוליגרף). בניסוי אחר הנבדקים הובהלו למשמע רעש פתאומי חזק. החוקרים מדווחים כי הנבדקים עם התגובה הפיזיולוגית החזקה ביותר למופע האור-קולי שהוצג בפניהם היו אלו שהצביעו למפלגות שמצען (שימו לב למכבסת המילים הבאה) מקדם הגנה על קבוצות. מה זה החרטא הזה? מצעים אלו הם כמובן מצעים של מפלגות שמרניות שמשקיעות המון בבטחון פנים, לוחמה בטרור ופיקוח הדוק על מהגרים מטונפים המזהמים את רחובות עירנו היפה והצחורה. לעומתם, אלו שהגיבו באופן מאופק יותר הם אלו שהעדיפו מצעים המקדמים חשאיות ובקרה על נשק. בלי למצמץ ולהניד עפעף, החוקרים ממהרים לטעון כי הם מצאו קשר בין העדפה פוליטית לבין מנגנון ביולוגי. תקשיבו טוב: לא מצאתם שום מנגנון ביולוגי וגם לא תארתם אחד שכזה. לא תארתם העדפה פוליטית מהי. כל מה שיש פה הוא שני יישים עם הכללות גסות ונטולות כל בסיס שנמצא קשר נסיבתי קלוש ביניהם. רק מדען דרג ז' יחבר שני גורמים באמצעות קוזאליות קלושה. אבל, זה התפרסם ב-science, אז מה לנו כי נלין? המחקר הזה מזעזע במיליון וחצי רמות, אבל השורה התחתונה היא שהוא דוגמא נוספת לנסיון הרדוקטיבי הנואל של אמריקאים למצוא הסבר פיזיולוגי (ואם אפשר גנטי – עדיף) לכל דבר, כולל התנהגות מורכבת המורכבת מאלמנטים פסיכולוגיים וסוציולוגיים.

Oxley DR et al. (2008). Political attitudes vary with physiological traits. Science. 321 (5896): 1667-1670

http://nsfgov.httpsvc.vitalstreamcdn.com/nsfgov_vitalstream_com/politics.swf

Friday, 19 September 2008

כל הדברים שאפשר לקנות בשנקל

המלחין הארגנטיני-גרמני הגדול מאוריציו קאגל הלך לעולמו ביום חמישי.

הגביעים מוציאים אלבום חדש באוקטובר והם לוקחים בו פניה חזקה מהפוסט רוק המדהים שלהם לכיוון הקשוח יותר. זה לא מפתיע כלל בהתחשב באושיות המעורבות בהפקת האלבום: פאוסט המיתולוגיים, אדמה ו-Sunn O))). לדעתי, לא טוב כמו יצירות המופת הקודמות שלהם, אבל לבטח טוב יותר מהעבודות של שני טכנאי הסאונד האחרונים שעבדו איתם.

קטרין אוטוסן הדנית יוצרת תחת השם callmekat את אותו סוג של פופ סקנדינבי צונן ומרענן שמאפיין שרשרת ארוכה של זמרות פוסט-ביורקיות. את הטור בארה"ב היא חולקת עם אוקרבל ריבר. לוטוס מעופף עושה חיפחופ מחתרתי עם תו תקן של וורפ ויש לו שנה עמוסה, שכעת באה לידי ביטוי באלבום נוסף. Kay Kay and His Weathered Underground עושים סאנשיין פופ מוצלח וחביב, שמזכיר לא מעט את בן פולדס. נקודות ורודות אגדיות הותיקים ממשיכים להוציא אלבומים למרות שהם מזמן ראו את ימיהם היפים. החדש – בלונד פלוטוניום - נוחת בתחילת אוקטובר. הקולקטיב השבדי התפלצתי בגודלו אני מברצלונה, אשר הושפע קשות מפוליפוניק ספרי, משחרר אלבום חדש ובחללם הם מציעים לגולשים לעשות רימיקסים לשיר מהאלבום. אני עדיין מעדיף את התאגידים שלי מטקסס, מה לעשות, יותר מדי דאלאס בשנות ינקותי. איל ביל הוא מהמיעוט הנדיר של ראפרים לבנים (ואויה, גם יהודים) עם תכנים פוליטיים. אף פעם הוא לא הצליח לרגש אותי מוזיקלית (להבדיל מסבאק, חברו לשעבר ללייבל). כעת הוא מוציא חדש והמעניין הוא עם מי הוא משתף פעולה: האוורד ג'ונס, מקס קוואלרה, אימורטל טקניק, אוורלסט ורקוון. ריספקט!

בתמונה: פרס למי שיפענח למה כוונת המפרסם, או לחלופין למי שיתקשר וישלח תמונות של לפני ואחרי.

Tuesday, 16 September 2008

ריצ'רד רייט, הקלידן של פינק פלויד נפטר אתמול מסרטן.

מקילדורה מוציאים בימים אלו אלבום כפול חדש האוגד בתוכו קטעים שטרם שוחררו לחלל האוויר. למי שלא מכיר, מדובר בהרכב שעושה משהו שאפשר לקרוא לו פולק-קאנטרי-גייזינג, אולי. המעניין הוא, שזה הדבר הקרוב ביותר בעתיד הנראה לעין לקטעים חדשים של תהלוכת הלב השחור (אחת הלהקות האהובות עלי ביותר), שכן פול ג'נקינס וטובאייס נת'ניאל מ-BHP מתארחים בכמה קטעים. דניאל פאדן מן הסתם מוכר יותר תחת השם וולקנו בר. כעת הוא מוציא אלבום סולו תחת שמו המקורי, וכיאה לברנש שאת רוב תוצרתו מוציא בלייבלים של אחות עם פצע, עסקינן באלבום אקספרימנטל למהדרין.

אלו האמריקאית רוקחת תבשיל מוזיקלי עשיר בטעמים הנשען בעיקרו על קברטיקה אלקטרונית עם חוש מפתוח מאד למלודיה. רק על השם מגיע להם אזכור: מקהלת הגוספל של הר אגנוסטי הקנדיים הם שגרירי רצון טוב של בלוגראס ובלוז ולפני כחודשיים יצא אלבום חדש. אמא אמא מגיעים, כמו דברים טובים רבים אחרים, מוונקובר המופלאה. אמא*2 עושים רוק פופי משועשע ובימים אלו משיקים את אלבומם השני. הפלצטו כמובן תורם לאוירת "חגיגת הסריסים". מרני סטרן מגיעה עם גב רציני בדמות הלייבל קיל רוק סטארז. היא עושה מה שנקרא רוק לפטפילד ובשביל לתרום לתדמית, האלבום החדש שלה נושא שם א ר ר רו וו ך מאד (האלבום דלף כבר, חודש לפני היציאה, אבל הלינק אליו הוסר. לבטח ישוב עוד כמה ימים). אם חשקה נפשכם בקצת ג'אז ווקאלי לכוסיות, שימו פעמיכם לעבר אליזבת' שפרד, שמצליחה לא להעליב אף אחד בתוך כדי. ובמעבר סוגתי קליל, זוזוברה היא לא רק מסעדה מעולה לרעבים באמת, אלא גם הרכב מטאל דורסני שמשחרר חדש בהיידרה-הד.

איך לא שמו לב, אי שם בניינטיז, שהמשחק בטווין פיקס הוא לאיכות מה שחומוס טעים לבהדונס? אלמלא הציפיה לגמדים וענקים המדברים לאחור, מזמן הייתי מפסיק לצפות.
לעומת זאת, את כמויות היופי וחומד המתפרצות של פוסטר אי אפשר לכמת ו/או לעצור, ולכן אחלוק עמכם תמונה נוספת שלו

Monday, 15 September 2008

סתמי ת'פה שלך. אח"כ דברי

לרזידנטס יש אלבום חדש ומאחוריו סיפור מאד מוזר. כמובן שכל דבר שקשור לרזידנטס מוזר הוא ולכן אין סיבה לא לחשוד שהסיפור הבא מצוץ מהאצבע: ה-one sheet טוען כי אל מעונם הסודי של חברי הלהקה הגיעה מעטפה. היות ומדובר במערה סודית, אף אחד לא אמור לשלוח לשם דואר. בדיקה מדוקדקת יותר גילתה כי השולח הוא לא אחר מחבר עבר בהרכב. מסתבר כי הנ"ל שרוי במצוקה והוא פנה ללהקה בתקווה שאלו יפגינו תושיה טכנולוגית טובה מזו שלו ויצליחו להעלות לרשת את פנייתו המוקלטת הנרגשת להצלת אחיו. נסיונה של הלהקה לעזור הוליד את האלבום שלפנינו.

זו כנראה שנת הקאמבק הבריסטוליאני, שכן גם גולדי משיק את אלבומו השלישי המלא הרשמי בימי קיץ טרופים אלו. האלבום היה מוכן עוד ב-2004, אבל המתין בשקט על המדף עד שחביב רופאי השיניים הגרוזינים (אופס... גיאורגיאנים או גיאורגים או גיאו-גאים) ידביק למוזיקה גם סרט באותו שם ושיחרר את שניהם יחד. האלבום ניתן להשגה בפורמט מפשי בלבד.

האלינה סימון החדש לא מגיע לקרסוליו של אלבום הבכורה הפצצתי שלה משנה שעברה, אבל הוא מציע חווית האנזה לא שגרתית, כי חוץ מויסוצקי מתי בפעם האחרונה שמעתם משהו ברוסית?. בום-פם שלנו משיקים אלבום חדש השבוע וכבר זוכים להייפ נאה בעולם. לג'ורג' קלינטון (אוטוטו בן 70) יש אלבום חדש בו הוא מארח שלל חברים, כולל סליי סטון, סנטנה והרד הוט צ'ילי פפרז. כמו ידידינו מהפרלמנט, רק בפער של ארבעים שנה, גם רפאל סדיק מגייס שורה של כוכבים לאלבומו החדש: סטיבי וונדר, ג'יי זי וג'וס סטון. הברנשים קוטפי הבתולות מוציאים עוד אלבום מלא גדוש ברוקבילי להמונים. חוצמזה יש עוד ימבה דברים חדשים שטרם הספיקותי לעיין בם, כך שאולי טמון בהם אוצר שיככב בפוסט הבא.

שמתי לב שרוב אלבומיו של טום וויטס יצאו בסתיו, בדגש על ספטמבר. אולי גם השנה יפתיע? לא ממש, אבל אולי עוד שנה?

והנה אתר האוצר שלל פרסומות מצחיקות, חלקן גזעניות, אבל זה תמיד מצחיק, לפחות כהניסטים, רדנקס וסינים.

בתמונה: תיעוד נדיר ומזעזע של תנאי הכליאה הבלתי-אנושיים בבית המעצר בהיידלברג, אוגוסט 2008