זה שחור זה? מקסימום חום.

לפני הכל, אתם חייבים להכיר את פוסטר, תינוק קנגורו אדום שאימו לא חפצה יותר ביקרו. להגיד שהוא חתיך היסטרי, דוגמן על ואידיאל יופי אפלטוני זה האנדרסטייטמנט של השנה. והנה אנקדוטה אודות פוסטר: היות והוא מחוץ לכיס ונטול פרווה, המטפלים מורחים את גופו כמה פעמים ביום בקרם גוף. הוא לא ממש אוהב את זה.

אמיליאנה טוריני חדש!!!!! המכשפת הווקאלית מאיסלנד חוזרת אלינו לעוד סיבוב ובתזמון משובח.

לליסה ג'רארד יש קול שהוא הרבה מעבר למדהים – הוא פשוט ייחודי: שני תווים ואני יודע בדיוק שזו היא. העבודה שלה במתים יכולים לרקוד היא לא פחות ממופתית, אבל מאז שהיא התחילה לעבוד עם האנס צימר הגרון שלה מפיק רק סאונד בייטס לסרטים. כעת היא חוברת לאמביינטיסט הותיק קלאוס שולצה בכדי ליצור אלבום כפול שללא ספק יפרנס אי אלו פרסומות וסרטים של מייקל מאן.

אם כבר אז כבר – כנראה שזו שנת האקספרימנטל והנויז, אבל הנויז האיכותי ולא זוועות נויז-מטאל או פצוחי צמ"ה. לאחר שני אלבומים כבירים מבית היוצר של סטייפלטון, מגיע אלינו אלבום חדש של תינוק פתאומי, הכיסוי של יוקה לאנץ. יוקה הוא ברנשיקו ברלינאי שנמצא בתחום כבר עשרים שנה והפעם הוא מביא לנו שבעים דקות של כל צבעי קשת האקספרימנטל, כולל רמיקס של תרסטון מור. הספינות חוזרים באלבום נוסף של אלקטרוניקה מינימלית נסיונית ומתפצפצת. נוסעי הנתיב השמאלי מנגנים בלוז גס כשופין ומלוכלך ככלב שהרגע התפלש בנבלה, אבל זו הדרך הטובה ביותר לעשות בלוז, לא?