שאלתיאל גיבור התרבות האלמותי

אח, ההרמוניה הקוסמית. חלל ריק לעולם לא ישאר שכזה. ובהעדר מוזיקה, זולגות להן ידיעות מדע וממלאות את החסר.

מחקר חדש טוען כי אבותינו אינם השימפנזים אלא דווקא החתיכים בכתום – האורנגוטאנים. מדענים מארה"ב טוענים כי התיאוריה בדבר מוצאנו מהשימפנזים מבוססת על ניתוח גנטי והיא נעדרת גיבוי פלאונתולוגי: אין עדויות מאובנים לכך. החוקרים השוו בין מאובנים ובין פרטים חיים של מיני קופי-העל והתמקדו בכשישים מאפיינים מורפולוגיים ייחודיים לקופי העל. החוקרים מדווחים כי מתוך תכונות אלו, הג'ינג'ים ואנחנו חלקנו כשלושים תכונות בעוד שאנחנו והשימפנזים חולקים רק שתי תכונות, חמש פחות מהמשותף לנו עם הגורילות. בשלב הבא החוקרים השוו כשישים תכונות בין מאובני אדם קדמון לבין מאובני קופי-על. השוואה זו גילתה מגמה דומה, כזו העומדת בסץירה לתחזיות של תיאורית הקשר שימפנזים-הומו סאפיינס. ניתוח זה הוביל את החוקרים למסקנה כי קופי העל המוקדמים, האורנגוטאנים ובני האדם התפצלו מהעץ בנפרד מהגורילות והשימפנזים. על סמך מסקנות אלו יצרו החוקרים משפחה חדשה בה חברים האורנגים, אנחנו ומאובנים של קופי-על. למשפחה זו הם קוראים הומינידיים דנטליים, בכדי לציין את העובדה ששני המינים מאופיינים בכיסוי אמייל עבה על השיניים.

Grehan JR, Schwartz JH. 2009. Evolution of the second orangutan: phylogeny and biogeography of hominid origins. Journal of Biogeography. 10.1111/j.1365-2699.2009.02141.x

הקשר בין גוף לנפש הוא אחד הסוגיות העתיקות ביותר בנמצא והוא מוקד לדיון ער ביותר היושב גם על התפר העדין מאד שבין מדע לבין אמונה ודת. תפילה מתווכת הינה תפילה לשלומו של פלוני הנאמרת על ידי זר, לרוב שלא בנוכחותו של החולה. מאמר חדש יצא לבדוק את המחקר אודות תפילה מתווכת בארבעים השנים האחרונות ומסקנתו היא שהיא מלמדת יותר אודות החוקרים שביצעו אותה מאשר אודות החולים או המתפללים לשלומם. המחקר מספק הצצה מאלפת לסוציולוגיה של מדע הרפואה ולעובדה שאופיו של החוקר הוא האחראי העיקרי לבחירת מושא המחקר, לתכנון הניסוי ואפילו לניתוח התוצאות וגיבוש המסקנות. ברור כשמש, לפחות לאו הדגולים בפרשנות המודרנית של מדע, כי אין כל צידוק לתכנון וביצוע ניסוי שמטרתו לבחון את הקשר שבין תפילה מתווכת לבין בריאותו של פלוני. המחקר מראה כי הניסויים הראשונים שפורסמו בכתבי-עת אנגליים בחנו רק תפילות פרוטסטנטיות ואילו רק לאחרונה נבחנו תפילות מזרמי אחרים בנצרות ומדתות אחרות. בין השאלות ש"נבדקו" היו מהו המינון היעיל של תפילה מתווכת, איך משקליים תפילה מתווכת עם תפילה של קרובי משפחה ומהו האופן הנכון להתפלל בו ואיך תפילה של לא-נוצרים משפיעה על סיכוי החלמתו של נוצרי גאה.

Cadge W. 2009. Saying your prayers, constructing your religions: medical studies of intercessory prayer. Journal of Religion. 89 (3): 299-327

פלסטיות סינפטית היא מונח המתאר את יכולתן של סינפסות (נקודות המפגש בין שני תאי עצב) להשתנות בתגובה לגירויים שונים. פלסטיות סינפטית היא אחד מהתנאים ההכרחיים ללמידה ולשינוי התפחותי במוח. במונחים אבולוציוניים, פלסטיות ויציבות הינם לרוב שני מונחים הופכיים: פלסטיות היא זו המאפשרת שינוי של תכונה והתפתחות לקראת שכלול או רגרסיה של המצב הקודם בעוד יציבות נועדה לשמר תכונות קיימות מתוך הנחה שאלו עובדות ויעילות ולכן כדאי להגן עליהן. הדינמיקה המורכבת מאד שבין שני כוחות אלו היא העומדת בבסיסו ו של התחום המחקרי הנקרא אבולוציה התפתחותית. במאמר חדש טוענים חוקרים קנדיים כי פלסטיות סינפטית משחקת משחק כפול, שכן היא מדלגת ממגרש השינוי למגרש השימור. חוקרי המוח בחנו תהליך הנקרא הומאוסטזיס. הומאוסטזיס הוא למשעה מנגנון שנועד לשמור על שיווי משקל בתהליכים ביוכימיים, וישנם מאות סוגים שונים של שיווי-משקל שנדרש להגן עליהם. החוקרים התמקדו ברשתות עצביות המעורבות בויסות נפח נוזלים בתגובה לשינוי קיצוני בתנאי הסביבה. המדענים גילו כי כמה וכמה סוגים של פלסטיות סינפטית פעלו במטרה לשחזר את "הגדרות המערכת" הטרום-עקה. דהיינו הפלסטיות היא זו המאפשרת חזרה לתאנים הקודמים.

Brent Kuzmiski J et al. 2009. Metaplasticity of hypothalamic synapses following In vivo challenge. Neuron. 62 (6): 839-849